ידידנו חובב הבלנטיינ'ס 17 – הוויסקי המוצלח בעולם בשנה שעברה – מוציא את ה- Whisky Bible 2013 שלו, ומפתיע בו מאוד: שני הוויסקי הטובים ביותר מגיעים מארה"ב – ומאותה מזקקה
זו ללא ספק הפעם הראשונה שבה זוכה אותה מזקקה בתואר הוויסקי הטוב בעולם, בתנ"ך הוויסקי של ג'ים מארי. האיש, שהיה כאן בשנה שעברה כאורח של בלנטיינ'ס, מפרסם זו השנה העשירית את הספר שלו שהפך לאחד הפרסומים המשפיעים בעולם האלכוהול בכלל, ובוודאי שבעולם הוויסקי.
Buffalo Trace Distillery היא היצרנית של שני מאורות הוויסקי האלה:
Thomas H. Handy Sazerac Rye הוא הוויסקי של השנה, 2013, ואילו ה- William Larue Weller קיבל את המקום השני.
תומס הנדי היה האיש שקנה מאנטואן פישו (Paychuad), רוקח שהיגר לארצות הברית בתחילת המאה ה- 19, את הבר שלו. פישו המציא את הפישו ביטרס, שהפך לבסיס לסזרק, שהיה אולי הקוקטייל הראשון בהסטוריה – לפחות באמריקה. הנדי קנה את ה- Sazerac Coffeehouse, שהפך לבר, וברבות השנים הפך לחברה שמזקקת עד היום ויסקי – באפלו טרייס ואחרים (כ- 80$ בארה"ב).
ויליאם ולר גם הוא היה מזקק ויסקי בן המאה ה- 19, אבל לא סתם: הוא ככל הנראה היה הראשון שהשתמש בחיטה כבסיס השני לברבן, ולא בשיפון. כיום, הוויסקי שנקרא על שמו, מיוצר מ- 51% תירס, והיתר הוא אכן חיטה, ולא שיפון. הוויסקי המדובר – יש כמה מוצרים תחת השם ויליאם ולר וזה נקרא ויליאס לארו ולר – הוא חלק מסדרת ה- Antique של באפלו טרייס, מבוקבק בחוזק חבית, וללא סינון או הצללה. (129$)
מאריי טעם 1,350 סוגי ויסקי חדשים שונים עבור המדריך השנה. אלה נכנסו לרשימת הטעימות של לא פחות מאשר 4,500 מוצרים מכל העולם.
על התומס הנדי אמר מאריי כך:
This is enormous….Once off the ground it just doesn't stop traveling. Superb!"
על הוויסקי השני – ויליאם לארו וולר, אמר מאריי:
"WOW! This is becoming a must experience whiskey for hardcore bourbon lovers. Well, whisk(e)y lovers period, really! Majestic! Or, as it's American, perhaps I should say: Presidential."
"התלבטתי מאוד בשאר לשני המשקאות הראשונים ברשימה." אומר מאריי. "האיכות של הברבן והשיפון האמריקאי פשוט עולה ועולה ומשתפרת… למרות ששני המשקאות מגיעים מאותה מזקקה, הם חיות שונות לגמרי. הגודל הענק של ה- Weller היה ברור כל כך, שהשתמשתי בו הפעם בתור הבקבוק האלמוני שעל כריכת הספר שלי. ידעתי מהטעימה הראשונה שזה עשוי להיות ויסקי השנה.
אבל אז הגיע ה- תומס הנדי (שיפון), והאפיל עליו, למרות שהשניים קיבלו אותו ניקוד (97.5 מתוך 100 נקודות). השיפון לקח בשברי נקודה, פשוט בזכות האורך שלו והאיזון על הפלט, והיכולת הבלתי נתפסת שלו להמשיך "לעבוד" למשך הזמן הרב ביותר הניתן לדמיין. לקח לי יומיים להחליט בין השניים, אבל לא יכולתי לסרב ל- Handy. "
למרות ריכוז האלכוהול הגבוה מאוד של שני המוצרים האלה, מאריי ממליץ לשתות אותם נקיים, ללא קרח או מים: התומס הנדי הוא ויסקי שיפון בריכוז אלכוהול של 64.3%, ואילו ה- וולר מכיל לא פחות מאשר 66.75% אחוז כהל. אלה בהחלט אחוזים שאפשר לקורא להם "מסוכנים", בכל קנה מידה שהוא. מאריי אומר שטמפרטורת החדר דרושה כאן, כדי ליהנות ממלוא הארומות והטעמים. הנסיונות שלי לשתות ויסקי – גם במקרה הזה ויסקי אמריקאי – בריכוז צנוע יותר, של כ- 62% – לא היו מהנים במיוחד, אבל אולי זה עניין של הרגל או מוצר ספציפי. בכל מקרה, למאריי יש גם שיטת טעימה והערכת ויסקי שנויה במחלוקת, כזאת שלאו דווקא רלוונטית לתנאים בהם צורכים ושותים את המשקאות שהוא בוחן.
לסיום אגב, שני הוויסקי האלה לא לבד ברשימה של מאריי: לא פחות מאשר 35 פרסים או 'מקומות ראשונים' שונים תפסו הוויסקיז של באפלו טרייס. החלק המשמח ביותר ברשימה הזאת הוא שהיבוא של Buffalo Trace לישראל החל ממש בימים אלה, על ידי כספי משקאות חריפים. כספי מביאים כמה וכמה מותגי ויסקי מעניינים, חלקם – כמו ה- Blackface על שני מופעיו – הם משקאות לחובבי ויסקי hard core ממש.