צבאים, תנים ושועלים בכרמים: אבותינו כבר הכירו והתחבטו בבעיה הזאת, וגם השתמשו בה במשל השועל והכרם בקהלת רבה. איסופוס השתמש בה גם הוא, בגרסא שלו לשועל הגרגרן, אבל כל המשלים והאגדות לא פתרו בעיה אחת: הגדר גורמת נזק סביבתי. האם יש לכך תרופה? גדרות הכרמים עלו לפני כמה שבועות לראש מהדורות החדשות, כאשר נודע שגדרות חדשות של 'ברקן' באזור הרי ירושלים גרמו הפרעה למעבר של צבאים באזור. גדרות הכרמים הן עניין בעייתי מצד אחד, אבל מצד שני ככל הנראה אי אפשר בלעדיהן: צבאים, שועלים, תנים וחזירים, כולם מחבבים מאוד את פירות הגפן, וכאשר השתילים צעירים, הם מחבבים גם את החלקים האחרים שלה.
אבל האם גדר חייבת להיות רק מכשול, או שאפשר גם אחרת?
דווקא קומוניקט מעניין של שאטו ג'ירוד (Château Guiraud) העלה את הנקודה הזאת והאיר אותה באור שונה, של גישה סביבתית. ההתיחסות היא לאו דווקא ל'גדר', אלא ל'גדר חיה'. ויחי ההבדל הקטן – והחיוני.
מסתבר שבאירופה, או לפחות בצרפת – והצרפתים מתייחסים לאירופה רבתי כאל מקרה פרטי של צרפת – גדרות נטעו החל במאה ה- 17, כדי לבדל ולהפריד שטחים. צריך לזכור שהפתרון הפשוט של חוטי ברזל ועמודים לא היה קיים אז, ולכן השתמשו בהן גם כדי למנוע מעבר של עדרי בקר, למשל, וגם כדי לספק כמויות משמעותיות של פירות שונים, כמו אגוזים, תפוחים וסוגים שונים של פירות יער. ניהול הגדרות – גיזום שלהן וטיוב – סיפק חומרי בעירה קלים וזבל לדשן אורגני.
מה שמעניין הוא שהגדרות האלה הפכו למעין ביוטופים (בתי גידול) משלהן, וחלק מהסביבה הטבעית של הכרמים והאזורים בהן הן ניטעו. בעלי חיים שונים החלו לגדול בתוך וסביב הגדרות, לחות הקרקע נשמרה טוב יותר, והמגן הטבעי שסיפקה הגדר בפני הרוח, עזר גם הוא לכרמים. גדרות חיות גם מייצבות את הקרקע, והלחות שתורמים הצמחים בתהליכי הנשימה שלהם מסייעת גם היא למאזן הסביבתי הכללי של הכרם. שורשי הצמחים מונעים סחף מצד אחד ומייצבים את האדמה, ומצד שני גם תורמים לאיכות המים, בכך שהם מרחיקים ניטראטים; חומרים שנמצאים בדשנים רבים, ולא בהכרח של כרמים או גפן.
ג'ירוד – שאגב נמצא בסוטרן – מוקפים בשישה קילומטרים של גדרות. בקיץ של 2010 הם ספרו 675 מינים שונים של חרקים ועכבישים, כולל שבעה סוגים של דבורים. מה שעוד הם התקינו היו קינים לציפורים שונות ו'חורים' לחרקים שונים וחיפושיות, שאוכלוסייתם מבקרתזחלי מזיקים שונים. בשנת 2004 הפסיקו להשתמש ביקב בחומרי הדברה, הרבה הודות לאותן גדרות.
אנשי ג'ירו מאירים נקודה נוספת, והיא של יצירתו של אזור הפרדה, סביב הגדר: מרבית הגדרות שהם נוטעים הן גדרות משולבות, של פירות יער שונים ובינהם עצי פרי או עצי יער צעירים. באזורי ה- buffer שמתפתחים סביב הגדרות האלה, מתרבה עשב ופרחי בר חד שנתיים או רב שנתיים. אלה, כאשר הם פורחים, מושכים חרקים שונים שמאביקים אותם, וכן דבורים שמייצרות דבש. מכרסמים 'עובדים' על הבעולים והעלים של הצמחים החד שנתיים ומניחים לכרם לנפשו, וחסרי חוליות שונים – שלשולים ודומים להם – מטייבים את האדמה, בעוד שטורפים וציפורים נהנים מכל העניין הזה מעל: התצפיות של אנשי היקב מראות שאוכלי חרקים שונים נמשכים לכרמים ובונים את הקינים שלהם בגדרות ובעצים הסמוכים, וכך 'מתנהלת' אוכלוסיית החרקים, שבאופן כללי יש מי שרואים בהם מזיקים. בסופו של דבר, לא הייתי מתפלא גם אם הרבה מהצרות שיש לנו היום בכרמים – וירוסים, שנישאים על ידי כנימות – אפשר היה לצמצם עם ניהול כרם ידידותי יותר לסביבה מלכתחילה. והכל – בזכות הגדרות.
ומה מתאים לישראל?
ביקשתי את עזרתם של אנשי משתלת ולך, מומחים בעצי פרי, במושב גן שומרון. נעה, מהמשתלה, חזרה אלי ואמרה שהצמח המתאים ביותר לתנאים שביקשת הוא "תפוח כפרי" – Dovyalis Caffra.
מתוך הנחה שלא תהיה בעיית כשרות, מה שביקשתי הוא זה:
- צמחי שמש, בעיקר
- חסכוניים במים
- סמיכים גם עד לגובה הקרקע, כך שימנעו כניסת בעלי חיים
- זולים לנטיעה גם בכמויות (שישה קילומטר של גדר חי, למשל)
- מתאימים לגידול באזורי הגליל העליון / גולן, ואזור הרי ירושלים
נעה מסבירה שה'תפוח כפרי' הוא צמח שמש, חסכוני במים, מגיע לגובה של כ- 3 מטרים, ומתאים לנטיעה בכל רחבי הארץ. מה שעוד משמח הוא שהוא בעל שורשים מתונים וקוצים ארוכים ומתאים במיוחד לאיזורים עם בעיות של חזירי בר.
מלבד זאת הוא בעל בונוס בצורת פרי טעים ביותר, עסיסי, חמצמץ-מתוק, המזכיר בטעמו משמש ללא גלעין.
פרי נוסף שעשוי להתאים הוא קריסה ריחנית, שלו פרחים ורדרדים-לבנים, ופרי שנראה כמו זית, כהה. גם הוא קוצני, כך שיועיל נגד חומסי-כרמים שונים…
אם אתם מעוניינים: הכתובת היא
- משתלת ולך
- ת.ד 5050 גן השומרון
- 052-3111107
- http://www.fruit.co.il
צילומי הפרי – משתלת ולך.