בין דמיון למציאות: מסלמון בתימן ליין בבהוטן
כשיצא לאקרנים הסרט "לגדל סלמון בתימן" בכיכובה של אמילי בלאנט, רבים ראו בו אלגוריה נאיבית על אמונה, נחישות, וחלומות גרנדיוזיים שחורגים מגבולות ההיגיון. בסרט, מומחה לדגי סלמון מגויס לפרויקט שנראה כפנטזיה – להקים מאגר דגי סלמון באקלים המדברי של תימן. הסרט משתמש בדימוי הזה כדי להדגים כיצד חזון, כסף, ונחישות יכולים לאתגר את מה שנתפס כבלתי אפשרי.
מסתבר שהמציאות עולה על כל דמיון.
בשנת 2019, זוג אמריקאי – מייקל יורגנס ואן קרוס – ששהו בבהוטן לצורך ריצת מרתון, ראו הזדמנות לא צפויה: להקים את תעשיית היין הראשונה אי פעם בממלכה ההימלאית המרוחקת. חמש שנים אחר כך, בקבוק יין "סר קם" הראשון מבהוטן נמכר במכירה פומבית תמורת יותר מ-18,000 דולר, וחברת היין של בהוטן (Bhutan Wine Company) מגדלת תשעה כרמים בגבהים שעד 2,700 מטר מעל פני הים – מהגבוהים בעולם.
לא עוד עניין של רוחב גיאוגרפי
"בעולם היין היו אקסיומות ברורות," מסביר ד"ר גרג ג'ונס, מומחה לכלכלת יין מאוניברסיטת אדלייד. "הכרמים הטובים ביותר צריכים להימצא בין קווי הרוחב 30° ו-50° בחצי הכדור הצפוני או הדרומי. זה היה נכון למשך מאות שנים – משם באו היינות הגדולים של צרפת, איטליה, ספרד, וקליפורניה."
אבל כעת, בעידן ההתחממות הגלובלית, הכללים הישנים כבר לא תקפים. קווי הרוחב אמנם נותרו במקומם, אבל הגובה הפך למשתנה מכריע.
"על כל 100 מטר עלייה בגובה, הטמפרטורה יורדת בממוצע בכחצי מעלה צלזיוס," מוסיף ג'ונס. "מה שמאפשר למדינות כמו בהוטן, אתיופיה, או רואנדה להפוך את הגובה ליתרון. אם אתה נמצא קרוב לקו המשווה אבל בגובה של 1,500-2,500 מטר, אתה יכול ליצור תנאים דומים לאזורי יין קלאסיים."
"אזורי ספר" חדשים בעולם היין
מפת היין העולמית נמצאת בשינוי דרמטי. בעוד שאזורים מסורתיים כמו בורדו וטוסקנה מתמודדים עם בצורות והתחממות, אזורים חדשים צצים במקומות בלתי צפויים:
בהוטן: עם טווח גבהים עצום וכרמים בגבהים שמגיעים עד 2,700 מטר, בהוטן מציעה מגוון מיקרו-אקלימים ייחודיים. הזנים שנבחרו כוללים קברנה סוביניון, מרלו, שיראז, פינו נואר ושרדונה.
אתיופיה: למרות שיש לה מסורת התססה עתיקה (יין דבש מסורתי הנקרא "ט'ג'"), רק בעשורים האחרונים התפתחה תעשיית יין מודרנית. יקב אוואש ויקב קסטל מייצרים כיום מיליוני בקבוקים בשנה.
רואנדה: "ארץ אלף הגבעות" חתמה לאחרונה על הסכם עם גרמניה להקמת תעשיית יין מקומית, עם ניסיונות ראשונים לגידול ענבים אירופאיים.
אבל רשימת "אזורי הספר" החדשים של היין לא מסתיימת כאן. מומחים מצביעים על מקומות נוספים עם פוטנציאל:
- נפאל: האזורים ההרריים שלה מציעים תנאים דומים לבהוטן השכנה.
- מיאנמר: באזורים ההרריים בצפון המדינה יש כבר ניסיונות ראשוניים בגידול ענבים.
- מדגסקר: האזורים ההרריים במרכז האי מציעים קרקע וולקנית עשירה וטמפרטורות ממוזגות.
- חלקים צפוניים של סקנדינביה: ההתחממות הגלובלית הופכת אזורים שפעם היו קרים מדי לגידול ענבים לרלוונטיים יותר ויותר.
מעבר לסוגיית הטעם: יתרונות בלתי צפויים
אבל האם היינות האלה באמת טובים? לפי ג'נסיס רובינסון MW, מבקרת היין הבריטית שטעמה את היינות של בהוטן, התשובה מפתיעה. "היינות מראים הבטחה גדולה, עם טעמים זניים אופייניים ואיזון מצוין," היא כתבה אחרי ביקור ביקבי בהוטן ב-2024.
מעבר לטעם, היינות ממקומות בלתי צפויים מציעים יתרונות נוספים:
- עמידות אקלימית: בעוד שאזורי יין מסורתיים סובלים משינויי אקלים, האזורים החדשים לעתים קרובות נמצאים במיקום טוב יותר להתמודד עם עתיד חם יותר.
- שני בצירים בשנה: בקרבת קו המשווה, ובגבהים המתאימים, מדינות כמו אתיופיה ורואנדה יכולות לקיים שני בצירים בשנה – יתרון תחרותי משמעותי.
- טרואר ייחודי: הקרקעות הבתוליות והתנאים הייחודיים מאפשרים ליצור יינות עם מאפיינים שלא נמצאים במקום אחר.
- פיתוח כלכלי: לרבות מהמדינות המתפתחות, תעשיית יין מקומית מציעה אפשרויות תעסוקה ויצוא חדשות.
האם תמיד צריך סיבה הגיונית?
בסצנת מפתח ב"לגדל סלמון בתימן", דמותה של אמילי בלאנט שואלת את מומחה הדגים הספקן (יואן מקגרגור): "למה אנשים דגים? מכיוון שזה הגיוני מבחינה כלכלית? מכיוון שזה קל?"
השאלה הזו נוגעת בלב הנושא של יינות ממקומות בלתי אפשריים. לפעמים, הפרויקטים האלה לא מותווים רק על פי כדאיות כלכלית. הם מבטאים חלומות, דחיפת גבולות האפשרי, ועל כתיבה מחדש של כללי המשחק.
"רוב האנשים אמרו שזה בלתי אפשרי לגדל ענבים בגובה של 2,700 מטר," אומר מייקל יורגנס מחברת היין של בהוטן. "אבל לפעמים אתה צריך להיות קצת משוגע כדי לגלות משהו יוצא דופן."
ואולי זה בדיוק מה שהעולם צריך עכשיו – קצת "שיגעון" יצירתי, חזון, ונכונות לנסות דברים שנראים בלתי אפשריים, בין אם מדובר בסלמון בתימן או ביין מבהוטן.
בעידן של אתגרים אקלימיים חסרי תקדים, אולי הפתרונות הטובים ביותר יבואו דווקא מהמקומות הכי פחות צפויים.
הנה כמה מקומות בעולם שיכולים להיות מתאימים לפרויקטים לתשיית יין, בדומה למה שנעשה בבהוטן:
אסיה
- נפאל – השכנה של בהוטן, עם אקלים הררי דומה ומגוון מיקרו-אקלימים בגבהים שונים
- מונגוליה – בדרום המדינה יש אזורים עם אקלים יבש שיכול להתאים לזנים מסוימים
- מיאנמר – באזורי ההרים הצפוניים, עם גבהים ואקלים דומים לאזורים מסוימים בבהוטן
- פפואה ניו גיני – באזורים ההרריים שיכולים להציע תנאים ייחודיים לגידול גפנים
אפריקה
- רואנדה ובורונדי – "ארץ אלף הגבעות" עם אקלים ממוזג ומתאים
- אזורים בהרי אתיופיה – שעדיין לא מנוצלים לגידול גפנים, עם גבהים של 1,500-3,000 מטר
- מדגסקר – במיוחד באזורי ההרים המרכזיים שמציעים אקלים ממוזג וקרקע וולקנית עשירה
אמריקה
- הונדורס וניקרגואה – באזורי ההרים הגבוהים שמתאימים לגידול קפה איכותי וגם יכולים להתאים לגפנים
- בוליביה – באזורים ההרריים שעדיין לא מפותחים ליין (בניגוד לשכנותיה צ'ילה וארגנטינה)
אזורים חדשים עם שינויי אקלים
- חלקים צפוניים יותר של סקנדינביה – שמתחממים עם שינויי האקלים
- איסלנד – בעיקר בחממות מיוחדות וניצול של אנרגיה גיאותרמית