ברקן פלטינום הוא שמו של יין חדש של יקבי ברקן. יין טוב, שנותן תמורה טובה לכסף מבחינת טעמים ויין, אבל אני לא יכול להמליץ עליו בלב שקט
היין החדש של ברקן – פלטינום 2018 – הוא 100% קברנה סוביניון מכרמים שונים בגליל העליון. מדובר בבלנד של יינות מחביות שונות, שלדברי עידו לוינסון, יינן היקב, הראו "תכונות יוצאות דופן בעת הטעימה השנתית בה צוות הייננים קובע לאיזה יין מיועדת כל חבית."
"בטעימה זו," אומרים בברקן, "נבחרו חביות מצטיינות בטעם, בארומה או בכל מאפיין אחר שגרם להן להתבלט מול השאר. לאחר שנבחרו והופרדו משאר החביות, היין המשיך להתיישן בהן ומהן הוכנה המהדורה הראשונה של פלטינום."
מדובר ביין שמיוצר מפרי מעלמה ומדלתון. הוא עובר תסיסה ב- 25 מעלות, ולאחר מכן נשאר בחביות גדולות ברובן המכריע – 500 ליטר – במשך שנה וחצי (חביות צרפתיות). לוינסון אומר שחלק מהעץ חדש, ויש אכן ביין טעמים מתקתקים משהו, שמזכירים אולי וניל.
ברקן פלטינום 2018 הוא יין מאוזן מאוד, פירותי, נגיש ושתי מאוד כבר עכשיו. יש בו חומציות טובה שמאזנת את הבשלות של הפרי (14% אלכוהול) ובסך הכול הוא טוב מאוד לנקודת המחיר שלו – 70 ש"ח. בטעימה עיוורת, קל היה לתת לו אפילו כמה שקלים יותר. (88)
ברקן פלטינום 2018 וקיימות
"Australia Penfolds Grange sells for $900.00 current vintage. Upto 50,000 back vintage. Bottle weight 550 grm."
Mark L Cohen
והנה אני מקלקל את החגיגה: היין הזה מגיע ארוז בבקבוק זכוכית ירוקה כהה מאוד, שמשקלו לא פחות מאשר 1,175 גרם – קילו מאה שבעים וחמישה גרם. זה המון.
מדובר בזכוכית צבועה כהה, דחוסה מאוד, שקשה להעריך דרכה כמה יין יש או נותר בבקבוק. הדבר הזה לא ידידותי לצרכן: הצבע אינו מאפשר לתכנן מראש כמה יין דרוש עוד וכמה בקבוקים יש לפתוח, אם בכלל, בנוסף.
הזכוכית הזו עבה וכבדה עד כדי כך שהיום, כאשר כל העולם מדבר על קיימות, איכות הסביבה וחיסכון במשאבים, המארז כולו ממש זועק לשמים. אותי הוא מרגיז, ונראה לי מיותר, במיוחד כאשר מדובר ביקב הגדול במדינה, שאמור להוביל את השוק ולחנך אותו.
לשאלה שלי, "למה בקבוק כל כך כבד", קיבלתי מעידו לוינסון את התשובה הצפויה: "השוק משייך משקל לאיכות, ואנחנו רצינו לתת לצרכן את ההרגשה שהוא מקבל הרבה עבור הכסף שלו. אין לנו דרך אחרת להגיד לצרכן "יש כאן יין מצוין, בתוך הבקבוק הזה." לוינסון הדגיש את המחויבות של ברקן לקיימות בכרמים, למינימום ריסוסים וכו' – דברים שהיקב בוודאי עושה – אבל נשמע כמתנצל. אישית אני גם לא קונה את זה שאין דרך אחרת להגיד לצרכנים 'זה יין טוב', מלבד בקבוק כל כך כבד. אפשר להשתמש בבקבוקים עם punt (שקע) גבוה יותר ואפשר גם להגיד, על התווית: "בקבוק קל שומר על הסביבה".
גרועה מכך הייתה תגובה של אחד מהקולגות שלי במסיבת העיתונאים שהייתה בזום, שעליה אפשר היה לומר הרבה דברים, אבל היא רק ממחישה את מה שאני מדבר עליו, ועל האחריות שחלה על יקבים לחנך וללמד את השוק:
מהיין הזה יוצרו יותר מ- 30,000 בקבוקים. על פי הערכות שונות, עלות של 1 ק"ג זכוכית במושגי CO2 בלבד נעה בין 1.4 ק"ג לזכוכית ממוחזרת ליותר מ- 8 ק"ג פחמן דו חמצני לזכוכית רגילה (בקבוקים – לא זכוכית שטוחה). אפילו אם אני לוקח משהו שמרני – 1.4 ק"ג של זכוכית שכולה ממוחזרת, אז הבקבוק הזה שוקל – רק בזכוכית – יותר מ- 1.6 ק"ג פד"ח. בקבוק רגיל, 450 גרם בערך ששכיח בארץ, שווה רק 650 גרם, ופחות. גם אם לא תוסיפו לחשבון הזה את ההובלה, ההעמסה, הגריסה ושאר הדברים, הרי ש- 30,000 בקבוקי היין האלה שווים כ- 30 טון פחמן דו חמצני.
כמה זה במושגים קצת "מובנים"? זה כמו לקבור 10 טון אשפה, במקום למחזר אותה.
סיכום שלי? אתחיל לציין את משקלי הבקבוקים הריקים בכל סקירת יין שלי. אני מקווה שאחרים יאמצו את העניין הזה גם. אולי נעשה טוב.