בכרמי יוסף יוצאים עם היין השני במיני סדרת לנדמרק שלהם: מרלו זני
בסוף חודש אוגוסט ובתחילת החודש הבא מקיימים ביקב ברבדו אירוע השקה ליינות לנדמרק שלהם, וגם חגיגת בציר. אם שווה להתלבט בדרכי העפר אל היקב או לא זה כבר עניין שלכם, רק דבר אחד אני כן יכול להציע לכם בעניין הזה: אל תשימו "יקב ברבדו" ב- waze כי הדבר הזה ייקח אתכם לסיבוב אמיתי וינחית אתכם אה-לה "הגעת ליעד" באמצע שומקום, על גדר של איזה מחסן שנראה כאילו הוא שייך לקרטל סמים בקולומביה או משהו.
היינות:
ברבדו שרדונה 2014
אהבתי אותו בטעימה האחרונה שלי בפברואר האחרון והוא נשאר חביב. קצת יותר מתיקות יוצאת ביין, בזמן שחלף עבר לו, אבל הוא עדיין מאוזן מאוד ושומר על יחס עץ-פרי טוב. טוב יהיה גם לקרר אותו מעט יותר ממה שאתם חושבים.
ברבדו קברנה סוביניון 2013
(כולל 10% מרלו) קצת ירקרק – לא יותר מדי. הפה חלק, קטיפתי, עגול מאוד. קברנה לא רע בכלל, עם חמיצות טובה. זהו יין שתי מאוד, שיורד בקלות. נכון, יש כאן לא מעט עץ, אבל יש גם פרי אדום וטרי. אם אתם שותים עכשיו, קררו אותו קצת כדי למתן את עוצמות הטעמים הבשלים ביין. (120 ש"ח)
לנדמרק
שני היינות האדומים האחרים שטעמתי הפעם ביקב, הם שני היינות מהסדרה הגבוהה של היקב. את לנדמרק 2B וצורת ההכנה והייצור שלו סקרתי כבר בפברואר (כאן) ולכן אביא רק רשמי טעימה עדכניים. היין החדש שהיקב משיק הוא מרלו מבציר 2013.
זהו מרלו שנבצר בחלקת כרם צעירה – נטיעה של 2009, מקלונים צרפתיים. סמוך לחלקה הזו ישנה חלקה אחרת של מרלו, ממנה היקב לוקח ככל הנראה את הענבים ליין הרגיל שלו, וזה סיפור אחר לגמרי. מדובר בהבדלים לא רק בטעימה, אלא אפילו באנליזות: הענבים של המרלו שלפנינו מכילים 60% יותר פוליפנולים מהמרלו השכן, למשל. זה לא רק הרבה יותר צבע, אלא זה גם יותר טעמים ויכולת התיישנות טובה יותר.
זוריק ארקין – מי שבפועל מנהל את היקב וגם יותר מכך – אומר שהנטיעה הזו, של 2009, הייתה נטיעה שגרמה למהפך לא קטן בחשיבה שלו ושל רבים אחרים לגבי חשיבות הקלונים השונים והצורך במעקב אחרי הגידול שלהם בכרמים. ברוך הווירוסים ביזרעם, שהביא לפתיחת השוק לשתילים ממקורות שונים לגמרי מדייויס, העיר לא רק את ארקין ושות', אלא גם כורמים וייננים רבים אחרים. בדברים שלו אני שומע לא מעט תסכול מכך שבעצם אין בישראל הבנה של מה שצריך לטעת באזורים השונים, מה מתאים ואיפה. "חתונה עם קלון או זן מסוים בכרם היא חתונה ל- 20 שנה" הוא אומר, "ולא קל לתקן או לשנות איכויות של יין בעזרת משטר גידול שונה. לא ברזולוציות הקטנות, בכל אופן."
אפשר להסכים עם זה או פחות, אבל העובדה היא שהכרם הזה – של המרלו הצרפתי, נקרא לו – הוא הבסיס ליין שלפנינו, והוא מוצלח.
ברבדו לנדמרק מרלו 2013
יין בעל צבע אדום-סגול אטום, מבריק. האף מורכב וטוב – עץ (18 חודש, בעיקר צרפתי חדש) על פרי מרוכז אבל לא כבד. שזיפים, אניס וטבק מתערבבים כאן יפה, למשל.
המתקפה חלקה ועגולה, יפה. זהו יין בעל חמיצות מאוזנת ועם זאת שהיין רך ועגול ומאוד "מרלו", עדיין יש בו טאנינים חדים שרומזים שהוא די צעיר. הסיומת ארוכה, עם מרירות קלה. יתאים מאוד לגבינות קשות מתיישנות, לבשר אדום על האש ולהנאה. מומלץ להשכיב לשלוש-חמש שנים.
ברבדו לנדמרק B2 בציר 2012
מתבגר יפה, די כמו שציפיתי: הוא עגול, רחב ושתי יותר מהמרלו. טאני, חמיצות טובה. הפה חלק וקטיפתי, מאוזן, בסיכומו של דבר. עשו כאן יין אלגנטי שכיף לשתות כבר עכשיו ואפשר בוודאי לתת לו עוד זמן בבקבוק.
שני היינות – 170 ש"ח.