אין לזה ממש תזמון מוגדר, אבל פעמיים בשנה פחות או יותר, לפני חגי תשרי ולפני פסח, מחליפים היקבים בציר אחד בבציר שני. השנה במיוחד שווה לחפש כמה יינות שיורדים מהמדף
ואני כבר אומר: יש בוודאי עוד רבים. הרעיון בביקורת יין הזו הוא לומר "שווה לבדוק", במיוחד ביקבים שאתם אוהבים או שותים מהיינות שלהם באופן רגיל.
יין מבציר נוכחי מול בציר קודם: מה כדאי?
מילת הסבר על העניין הזה: יקבים רבים מחליפים בצירים כאשר נגמר יין מבציר מסוים. יקבים אחרים מחליפים בצירים רק כאשר הם מרגישים שהיינות מוכנים למכירה, ולא יוציאו אותם קודם.
בזמן התפר שלפני ההחלפה, או ממש עם ההחלפה, ישנם יינות, שאם הוחזקו בתנאים טובים בחנויות וכמובן ביקב, הם מוכנים יותר לשתיה, "בשלים" יותר אם תרצו, וכבר נותנים יותר. אם מוצאים יינות כאלה במחירים הרגילים או במחירי מבצע ו'פינוי מדפים', אז בהחלט מדובר על עסקה טובה.
מצד שני כובן, צריך להיזהר, ולא לרוץ לקנות יין שלא ברור איפה היה ובאילו תנאים הוא אוחסן. לזכור שאמנם לא מדובר כאן על שנים של אחסון לאחור, אבל בכל זאת – עלולה להיות בעיה.
כרגע, רוב היין האדום הישראלי הוא מבציר 2017 (אני מדבר על יינות מתיישנים), ורוב הלבן הוא כבר 2019, גם ביינות האיכותיים יחסית, כאשר יינות שרדונה או ויונייה רובם 2018. בכלל, בציר 2016 היה בציר מצוין ביינות אדומים; רך ו'עסיסי' יחסית, ואני מציע לחפש יינות מהשנה הזו, בלי קשר לסקירה הקצרה הזו.
ביום שישי האחרון הייתי ביקב טוליפ, לחוות את הטעימות שהוא מציע (גם) בימי ו' במרכז המבקרים.
היה מהנה מאוד: אווירה מצוינת, הרבה מאוד – כמעט כולם – צעירים בני 20 – 30. גבינות מצוינות של 'ברקנית' ויינות בכמה סטים של טעימות.
שני יינות ממש משובחים – אחד בלי קשר לכתבה: 'נט סוביניון בלאן 2019' היה מהטובים שהיקב הוציא בכלל: חומצי, טוב מאוד, מאוד אופייני עם ריחות אשכולית וגוסברי. (91).
אחריו הוגש –
מארה נוסטרום אדום 2016
זה לא יין חדש לי, או בכלל. למעשה הוא הושק ב- 2018 והיה בין היינות המומלצים לראש השנה של 2018 ולאחר מכן גם 2019. והנה הוא חוזר: דוד בר אילן, יינן היקב, סיפר לי שחברת תעופה לאומית כלשהי לא יכולה לקחת את מה שהתחייבה לקחת והיין נמכר לכן ביקב.
הוא עסיסי מאוד, שומר על מבנה מצוין וטאנינים, בשרני ובהחלט מצוין. למעשה, אני חושב שהוא טוב הרבה יותר עכשיו, ממה שהיה בשנה שעברה, למשל. (90). 2020 – 2022. 135 ש"ח באתר היקב.
באותה הזדמנות, אם אתם מזמינים כבר מקום ויין, הזמינו את ה-NET סוביניון בלאן.
גמלא סוביניון בלאן 2018
היין התחלף ממש לא מזמן בבציר 2019, כך שיש בוודאי חנויות או סופרים שבהם עדיין אפשר למצוא את היין מבציר 2018: הוא פירותי-טרופי, קצת פלינטי באף, עם פה שממשיך יפה (פסיפלורה ופיטנגו). בעיקר – כמעט כמו כל היינות בסדרת גמלא – נותן תמורה מצוינת לכסף. (90)
גמלא סנג'ובזה 2017
היין מבציר 2018 אמור לצאת לשוק תוך זמן קצר, כך שאם אתם אוהבים את היין , זה הזמן לקנות ממנו. הוא בעל חומציות טובה מאוד, נימות של בשרניות ופרחוניות נעימה. מאוד נקי, עם סיומת טאנית. להשכיב לשנה – שנתיים או לשתות אחרי חדרור. (90)
ירדן קברנה סוביניון 2016
יין שטעמתי בביקור שלי ביקב, בנובמבר האחרון. הוא היה מצוין כבר אז, אבל עכשיו הוא ממש פורח; 'קצרין קטן' יצא ממנו. נכון, קצת הרבה עץ באף הראשון – משהו שהיה גם בטעימה 'אז' – אבל מתחת לזה יש פרי אדום עשיר, יפה. הפה מצוין ולא כבד, מתובל ובעל חומציות טובה מאוד. (91) 2020 – 2026 לפחות.
עוד יין מרמת הגולן ודווקא בציר 'נוכחי': ירדן ויונייה 2017
צבע זהב, עמוק, יפה מאוד. עץ קל, נעים מאוד, באף. בפה העץ לא מורגש וביין יש טעמים של מלון ומשמש, טעמים אופייניים לזן. הסיומת מאוד – מאוד – ארוכה, והגוף בינוני ומהודק. לטעמי זה הירדן ויונייה הטוב ביותר שהיקב הוציא. (92) 2020 – 2023. מחיר מדף של 69 ש"ח.