בנימינה רוזה גרנאש מגיע בבקבוק אדום. למה? ולמה חצי יבש? ולמה בכלל?
אני די מחבב את מה שיונתן שטוס עושה בשנתיים האחרונות ביקב בנימינה, בתור יינן ראשי. רק לפני חודשיים-שלושה כתבתי דברים טובים על המרלו שלו, בסדרת הריזרב מבציר 2017.
והנה מגיעה האכזבה הזו, לא מעט בגלל טעם היין, אבל לא מעט גם בגלל האריזה: בקבוק פלוט אדום – ממש כך, צבוע אדום – שמנסה לכאורה לחקות בלו נאן ואת הבקבוקים הכחולים ארוכי הצוואר שמכילים יין מתוק, בתקווה ליצור איזה אייקון.
בנימינה רוזה גרנאש 2017 – רשמי טעימה
מתחת לאריזה האדומה, ליין יש צבע ורוד קל. אף לא ברור, מעט ארומתי, אבל לא יותר מזה. הפה מתוק ולא מספיק מאוזן. יותר מזה אין לי מה להגיד עליו, חוץ מאשר "יש דברים הרבה יותר טובים בבנימינה" וגם "לא, זה לא מנגיש יין."
חצי יבש, 13% אלכוהול.
אוהבים יין? מעריכים כתיבה קצת שונה?
קנו את "המדריך הדעתני ליין: מהדוניזם ועד פוליטיקה."
עולם שלם של יין במחיר של בקבוק אחד…