גם בנימינה בחרו להציג השנה את היינות הבסיסיים שלהם, ולאלה הם לא רק עשו מתיחת פנים, אלא גם הוסיפו סדרה חדשה
בנימינה הוא יקב שמבוסס לא מעט על יינות 'תמורה לכסף', במחירים בסיסיים. לצד אלה, יש לו גם סדרות יקרות יותר – החושן, בראשן – ואז יין הפרימיום שלו, המערה, שמוצע כיקב עצמאי.
גם בנימינה בחרו להציג השנה קודם כל את היינות הבסיסיים שלהם, אלה שיימכרו במחירים של 20 – 30 ש"ח, אבל הם לא זונחים את חובבי היינות ה"כבדים יותר", ויציגו בנפרד את 'המערה' בימים הקרובים.
בנימינה מציגים אם כך לוגו חדש ליקב ומיתוג חדש לסדרת "טבע" הוותיקה, לצד סדרת יין חדשה שתקרא "המושבה". את Bin הוותיקה הם משאירים, אבל רק לייצוא.
מה יש לנו ב'טבע'?
בראש ובראשונה זו סדרה של יינות זניים: אמרלד ריזלינג, מוסקט, מרלו, קברנה סובניון ושיראז, כולם מבציר 2017.
באופן כללי אלה היינות שמתכננים למכור במחירים של 20 עד 25 ש"ח (בנימינה שייכת לרשת 'חצי חינם') ושינוי התדמית כולל הענקת יותר מקום וכבוד ללוגו החדש של היקב ותוספת של איור מוזהב של עץ מקומי או פרח. התוויות מעוצבות בצבעים בולטים וטובים, אבל הן עדיין משרות תחושה של שקט ואיפוק; בקבוקים שנעים לקחת ביד.
התכולה גם היא לא רעה בכלל: במיוחד בלט המרלו, שהיה פירותי ובעל חומציות טובה וברמה באמת טובה – גם למחיר מעט גבוה יותר (86).
מה יש לנו ב"המושבה"?
היקב מצא לנכון שהוא זקוק לסדרת יינות נוספת ברמת מחיר בסיסית, ולא ליינות יקרים יותר בסדרת "טבע".
כאן מדובר ביינות של 30 ש"ח לערך, תחת תוויות בהירות, אחידות בצבען לרוחב כל הסדרה. הלוגו של היקב בא גם כאן לפני הכול ('טבע' לא נושאת בכלל לוגו סדרה, אלא רק את לוגו היקב) לצד רישומים של מקומות ואתרים בבנימינה ומחוצה לה. פס זהב אובליגטורי נמתח בתחתית התווית, אבל שוב, יש כאן משהו מאופק מאוד, ועם זאת ישראלי-מקומי.
הסדרה הזו כוללת גם היא יינות זניים, כולם מבציר 2017, כאשר חלק מהיינות האדומים כבר מקבלים מגע של עץ, בצורת staves, ויינות אחרים מקבלים עץ משומש, כמעט אינרטי:
גוורצטרמינר, גראנש, מרלו, קברנה סובניון, שיראז ושרדונה הם היינות בסדרה.
פה, כמו בסדרת טבע, בולט לטובה המרלו, עם אף טוב, פירותי מאוד ונקי. הפה עגול וטוב, קצת מתקתק במתקפה אבל נעים. הסיומת טאנית – במידה. (88). הרוזה בסדרה הזו מפגין אף פירותי ומתקתק, פה טיפה מנטולי וחומציות כיפית. לקרר היטב, במקרה הזה ובהחלט לשתות (86).
המושבה שיראז גם הוא לא רע, אפילו אם הוא לא ממש אופייני לזן וגם מעט מתקתק (86). כללית, גם את היינות האדומים כדאי לקרר קצת לפני השתיה.
סיכום:
בנימינה עושים עבודה טובה: היינות בהחלט מספקים ברמת המחיר הזו – אולי אפילו טיפה מעבר, במקרה אחד או שניים, המיתוג החדש בהחלט משדר הרמוניה ואלגנטיות ומחמיא בכך בעיני לצרכני היין הבסיסי. אלה יינות שבקלות אפשר לשים אותם על שולחן חג וגם אם הלוגו בלועזית, הם עדיין משדרים מקומיות וארץ-ישראליות, ולא מתביישים במה ובמי שהם.