בנימינה מוציאים יינות חדשים בסדרת 'חושן' ולמרות שלא כל יין הוא בול בפוני, הרי שבכל זאת, המהדורה הזאת מעלה חיוך ועושה טוב. וגם המחירים בטווח סביר
אני רוצה להתרכז הפעם נטו ביין, ולא בגלל שאין חדשות אחרות בבנימינה, אלא שבאמת, בלי להיות ציני או רע, החדשה הפעם היא שיש בשורה, לא פחות. כל כך הרבה זמן חיכינו לסדרה של יין שיש בה יציבות לכל רוחבה, שאי אפשר להתעלם מהעובדה הפשוטה הזאת, שזו הגיעה, ולתת לה את הכבוד הראוי לה.
למתעניינים אספר שלמסיבת העיתונאים הגיע מנכ"ל ויו"ר ויטה-פרי גליל, אושיק אפרים. הוא נכנס ישר לעניינים, הסביר את המהלכים האחרונים במילים פשוטות וברורות, ונראה משכנע מאוד. אפרים, מבעלי התשלובת (יחד עם גיסו, זכי שלום, ובני משפחת קופרלי), מינה לאחרונה את מנהל הכספים של היקב לעסוק בניהול השוטף, כך שכיום שוב מתרכז ששון בן אהרון, יחד עם אסף פז, בייצור היין. "ויטה פרי-גליל לא משווקת את יינות בנימינה," הבהיר אפרים, "אלא משמשת לה 'גלגלים' בלבד; הפצה נטו. אנחנו יכולים להגיע לכל מקום בשוק החם ובשוק הקר ונעשה את זה. שיווק היין נעשה עצמאית ובנפרד." זה נראה כאילו שעם כל הקשיים, מה שהקבוצה רוצה לשדר הוא ש"עשינו סדר – ויהיה בסדר."
סדרת חושן
"חושן" היא סדרת הפרמיום של יקבי בנימינה – הסדרה הגבוהה של היקב. מאז שהושקה (בציר 2003) ועד היום, אין לי ממש מושג איזה יין מייצג איזה בלנד, ומזל שכך. שני הייננים הודו היום שהשמות הם יותר עניין ל'זן מוביל' במקרה הטוב, אפילו לא לסגנון היין. ממה שמצטייר, אלה הם בהחלט יינות לביטוי אישי של בן אהרון ופז, שמכניסים לסדרה יינות שהם מוצאים שהם ראויים, כל אחד בסגנונו. איך יכול הצרכן לנווט בתו כל זה? על בסיס נסוי ותהיה, קריאה או המלצות, כמובן.
חושן ישפה 2010
יין לבן, בלנד של 50% שרדונה, 30% סוביניון בלאן ו- 20% ויונייה. אף נעים, מעניין ודי מורכב: יש בו משהו פטרולי קל מאוד, בתחילת הדרך ממש. פירות טובים – טיפה הדרים – וקצת פרחי אקציה. הפה חלק, טוב, בעל חמיצות מאוזנת מאוד. מתובל יפה, עם סיומת ארוכה, יבשה וטובה. העץ מורגש, אבל יושב יפה ולא מפריע. 104 ש"ח לצרכן.
חושן שוהם 2009
שרדונה, חציו מאזור ירושלים וחציו מהגליל. יין מצוין. הרעיון פה הוא לא לייצר יין ללא עץ או חבית, והרעיון עובר יפה. וניל ופירות מתוקים באף. הפה שמנוני מעט – מעניין וטוב. חמיצות מאוד טובה ותחושה של יין אלגנטי ולא מעמיס. שרדונה מודרני-קלאסי, על הצד הכבד משהו ומתובל, אבל עשוי טוב מאוד. 104 ש"ח.
חושן ספיר 2009
קברנה סוביניון, מרלו ושיראז – 40:40:20, בהתאמה. מהיינות הטובים ביותר שאני זוכר מבנימינה. ליין הזה יש אופי מיוחד מאוד, לא פשוט. כן, יש פה לא מעט עץ (אפר או קופסת סיגרים, חבית דגים מלוחים), אבל הוא מבושם יפה. יש כאן משהו ירקרק רענן מאוד, ואז משהו כבד יותר, בשרני. המתקפה בפה חלקה, קטיפתית ויבשה. הגוף בינוני-כבד, מתובל, עם חמיצות גבוהה. הסיומת בינונית ומדויקת. יש משהו רציני מאוד ביין הזה. 139 ש"ח.
חושן אודם 2009
95% סירה והיתר ויונייה. בן אהרון ופז לא נסחפו כאן לצד המתוק של הסירה, וגם לא העמיסו את היין בעץ, ובכל זאת, הזן יוצא כאן לאט מאוד באף. הבשרניות – פסטרמה חמה – מורגשת בפה בעיקר, ולכל אורך היין, עד הסיומת שלו. מלבד זה, האף טיפה ירקרק – לא ממש אופייני לזן. זהו יין מתובל וטאני בפה, מעט כהיל, עם סיומת של דובדבנים באלכוהול. 139 ש"ח – מהפחות מוצלחים, לצערי.
חושן תרשיש 2009
כבד. יין כבד. הכי כבד בסדרה, כולל היין הבא (יהלום). פרדוקסלית, הוא גם הנגיש יותר כרגע. אולי זה הפרי הכבד כל כך, או היד על העץ, אני לא יודע. האף toasty, הפרי עדיין סגור, אבל מרגישים שהוא בשל. הפה חלק, טוב, רך ובכך עושה את היין נגיש יחסית. טאנינים טובים מאוד (די מרוכזים ועוצמתיים) שמתפתחים במהירות בפה. חריפות של ממש וחמיצות טובה. הייתי מניח ליין לשנתיים-שלוש ומקווה שירגע קצת. זה לא יהיה יין קל בכל מקרה, אבל כן בקבוק שאפשר לחלק בין שני זוגות על ארוחת ערב כבדה מאוד וארוכה. 139 ש"ח.
חושן יהלום 2009
ממסך – בלנד – של קברנה סוביניון, 20% מרלו, 10% סירה ו- 10% פטי ורדו. האף רענן, מתובל בפלפל שחור ועשבי תיבול ירוקים. טאנינים טובים, חמיצות טובה ומבנה מהנה ואלגנטי, בלי לרדת לנרפסות. הגוף בינוני-כבד ולא מכביד. יופי של יין, עם פוטנציאל לא רע בכלל, מורכבות ו'שכבות' של עניין, שאני בטוח שיתבטאו במלואן בעתיד. 149 ש"ח.