יקבי בנימינה יוצאים בשני יינות חדשים בסדרת החושן: שני יינות סינגל ויניארד – ולאו דווקא מזן אחד, כל אחד
יינות כרם יחידני הם לרוב, לפחות בתודעה, למרות שלא בהכרח כמובן, יינות מזן אחד.
לא עשיתי סטטיסטיקה כלשהי או בדקתי את העניין, אבל אני די בטוח שרוב יינות הכרם היחידני שהכרתי, היו אכן יינות שמורכבים גם מזן אחד, למרות ששוב, עניינית, הדברים יכולים להיות אחרים. בסופו של יום, אין הרבה סיבות לכאורה לגדל מספר זנים בכרם אחד, שאמורה להיות לו זהות טרוארית מוגדרת ותנאים מסוימים מאוד, ולכן אמור להתאים לזן אחד.
בעיני, יינות 'סינגל ויניארד' אמורים לסמל יותר את תשומת הלב שיינן או צוות ייננים מעניק לחלקה מסוימת מסך הכרמים שלו, רואה שיש הבדל בינה לחלקות אחרות, ומחליט לטפל בה בצורה שונה. ובעוד שניתן להשוות נניח יין זני מכרם אחד, בהשוואה ליין זני מכרם אחר, קצת קשה לעשות את זה כשמדובר בבלנד, אם אין מולו בלנד מדויק, מאותו הרכב, רק מאזור או כרם אחר.
האם זה חשוב או מהותי?
לא בטוח. בסופו של דבר שני היינות שבנימינה מוציאים הם מחווה לנקודה מסוימת במקום ואולי גם בזמן ואם אחד הוא כזה והשני אחר – די לי בכך.
לעצם העניין, נראה שהיקב עושה מאמץ לעבור את רף ה- 100 ש"ח ליינות שלו. בסופו של דבר, בנימינה היו עד היום חזקים מאוד ביינות בסיסיים וביינות במחירי ביניים ובשנים האחרונות מה שהם מייצרים משקף ברוב המקרים תמורה סבירה או טובה לכסף.
כאן מדובר בשני יינות שמחירם לצרכן יעמוד על 120 ש"ח, בעוד ה'יהלום' – היין היקר ביותר של בנימינה עד היום – נמכר בכ- 100 ש"ח. גם במחיר הזה – במיוחד לאור מה שהמתחרים עושים – מדובר בהחלט בתמורה הוגנת, במיוחד למי שמוכן לקנות ולשתות יינות בגלל שהם טובים כשלעצמם ולא בבחינת מותגים מוזהבים.
בנימינה חושן כרם מירב 2014
מרסלאן ופטיט סירה – 40% כל אחד – ושיראז – 20% מהכרם שבגלבוע. אזור די חם, מאוורר היטב ויחסית יבש וחף ממחלות, על קרקע טרה רוסה, מנוקזת היטב.
יופי של יין – בעל אף טוב, נעים ופירותי. הפה טאני, בעל גוף בינוני. החמיצות מאוד טובה והופכת את הבלנד הזה למשהו בעל אופי מפוקס וחד מאוד, וגם רענן. היין עצמו התבגר במשך שנתיים בעץ מעורב, ישן ברובו, מה שמשאיר אותנו עם יין מוכן לשתיה – ובמיוחד עם אוכל.
ה'כרם מירב' הוא בעל אופי שהגדרתי "איטלקי": שתייתי מאוד, בעל גוף בינוני וחמיצות טובה, וכזה שילך מצוין עם אוכל. (90)
בנימינה חושן כרם רמת סירין 2013
פטיט סירה מחלק הרמה שמצוי מזרחית לאזור שמוכר לנו מכרמי יקב תבור. גם כאן מדובר בכרם בעל נתוני אוורור טובים, יבש. הרכב הקרקע שונה מזה של מירב, והוא בזלתי; כרם מנוקז היטב.
בציר 2013 וליין צבע צעיר, חי ואטום, על גבול השחור. האף היה בתחילה מעט מחוזר, אבל נרגע מהר והפך פירותי ודחוס. המתקפה טובה, חלקה ואפילו קטיפתית, עד שהטאנינים נכנסים לתמונה ומתבטאים. החמיצות גבוהה מאוד, והסיומת טאנית. הגוף של היין הזה מאוד דומיננטי – במיוחד בהשוואה לקודמו. (90)
סיכום ביניים: שני יינות טובים מאוד, שונים מאוד זה מזה: האחד יין לאוכל, לארוחה, והשני יותר session wine, בעל אופי יותר כבר. פוטנציאל התיישנות יש לשניהם, כאשר הפיתוי לשתות את המירב כבר עכשיו, גדול.
ליתר יינות הסדרה:
בנימינה חושן ישפה 2015
בלנד של שרדונה, שנין בלאן וויונייה: האחרון מאוד מודגש, למרות חלקו היחסי הנמוך יותר (20%). כל היינות עברו תסיסה ספונטאנית בחביות עץ (ישנות וחדשות) ונשארו בחביות במשך שישה חודשים על השמרים. העץ מאוד מודגש ודומיננטי, והחמיצות יחסית נמוכה, ועדיין מדובר ביין נעים, בעל גוף בינוני. הייתי שותה מקורר היטב, עם דגים בתנור ומנות לא כבדות. (87)
בנימינה חושן תרשיש 2013
קברנה סוביניון, רובו מרמת נפתלי. יין טוב, עם חמיצות טובה וקצת ירקרק. טאני ובעל תיבול טוב בסיומת. אפשר להשכיב. (89)
בנימינה חושן יהלום 2013
קברנה סוביניון, שיראז, מרלו ופטי ורדו. אני מהמר שהיהלום נמצא כרגע באיזו היברנציה זמנית: מאוד סגור. הגוף מלא. יין טאני, עם חמיצות גבוהה וקצת מרירות וספק ירקרקות מאוד קלה. אחרי זמן בכוס יוצאים ניחוחות של פלפל שחור ומעט ליקוריץ/אניס. יהיה מעניין. (90)
בנימינה גוורצטרמינר בציר מאוחר 2015
חמיצות מודגשת, שמאזנת מתיקות טובה ולא גבוהה מדי. סיומת פירותית, ארוכה, עם ניחוחות של ורדים וליצ'י. יין טוב, ללא ספק, שראוי לתת לו זמן. (89)