בלנטיינ'ס ידוע מאוד בזכות הבלנדים שלו, ולמעשה הוא אחד מהמותגים המובילים בעולם בתחום זה. עכשיו הוא מציג בארץ שני סינגל מאלטים שלו. מה המיוחד בהם?
רק לעיתים רחוקות יחסית אנחנו נחשפים למאלטים שעומדים בבסיסם של בלנדד סקוטש מפורסמים, כמוצרים שעומדים בפני עצמם ומשווקים על ידי יצרנית הבלנדים עצמה (בניגוד לסינגלים שמגיעים ממבקבקים עצמאיים, כמו דאגלס ליינג ודומיהם).
בלנטיינ'ס גלנברגי 15בהקשר הזה ובתור דוגמא מוכרת, אפשר להזכיר את שיבאס ריגאל, ששחררו כבר לפני שנים את ה- Strathisla בתור ויסקי סינגל מאלט, ויש בוודאי עוד דוגמאות אחרות. מהצד השני יש כמובן מזקקות גדולות, שהתזקיקים שלהן נמצאים בבלנדים שונים, שמשחררות מוצרים משל עצמן – טומאטין, גלן מאריי וכו'.
בלנטיינ'ס (גם כן שייכים לפרנו ריקאר) עשו לאחרונה מהלך דומה לזה של שיבאס, עם שלושה מהסינגל מאלטים העיקריים שלהם:Glentauchers, Miltonduff ו- Glenburgie. עכשיו מגיעים שני סינגלים מהשלושה ארצה, תחת ציון גיל של 15 שנים, דומה מאוד לנוהג של בלנטיינ'ס, שמוצרי הפרמיום שלהם מסומנים בצורה זו – 12, 15 (כאן) 17 (מצוין), 21 (מעולה), 30 ו- 40. יש גם מוצרים אחרים, כגון ה- Hard Fired והברזיל (ליים)
אז איך הוויסקי?
אני יכול לדבר רק על הגלנברגי ולאמר שלי הוא הזכיר קצת תפוחי עץ ושקדים. הפה מתובל – קצת ג'ינג'ר-דבש והסיומת טיפה עדינה. אני חושב שבלנטיינ'ס חשבו קצת במושגים של בלנדד סקוטש כאן, והוציאו ויסקי די רגוע.
בלנטיינ'ס גלנבורגי 15 הוא בהחלט סינגל מאלט טוב מאוד, יש בו הרבה פירותיות ולא עץ. עוד כמה אחוזי אלכוהול היו נותנים לו איזה קיק, אבל למה להתלונן? מחירו לצרכן הוא 220 ש"ח לערך, בהחלט סביר.