ז'ק בר, הבעלים ויו"ר מבשלות בירה (טמפו) הוציא מכתב לראש הממשלה, לשר האוצר ולשר הכלכלה. זאת, לקראת האישור הצפוי מחר של העלאת מס הקניה על הבירה. האם יש סיכוי שביבי, שיחד עם שטייניץ היה מהיר כל כך על ההדק, יחזור בו מההחלטה?
לדעתי לא. אין שום סיבה שהוא יעשה את זה. מאז אישור העלאת המס הזמני, האם מישהו הראה לו נתונים על ירידה בכמויות הבירה ששותים בארץ, שלא קשורה במשבר הכלכלי? האם מישהו הראה פיטורים בענף או צמצום של מספר מבשלות הבוטיק? האם מישהו אמר לו "היי, אלכוהול 5% זה הרבה פחות גרוע מ- 40%".
לא. המבשלות הקטנות ניסוי להתאגד וקיבלו אפילו מושב באיגוד הבירה שתחת לשכת המסחר או התעשיינים (וואלה – כבוד!). זה עזר? כמו כוסות רוח למת. עשו כמה פגישות, שהרבה לא ראיתי שיצא מהן.
פעילות משותפת? מכתבים? בצרפת היו לוקחים אנשי המבשלות בקבוקי בירה ועולים איתם לפריז. מהמלאים הם היו מוזגים לעוברים והשבים – גם לפקידי הממשלה בדרכם למשרד – ואת הריקים הם היו משליכים אל מעבר לגדרות. מעבר לזו של הכנסת, זו של משרד האוצר וזו של משרד ראש הממשלה. הצרפתים היו מתאגדים ועושים רעש ומהומה, ולא מפזרים עצומות בפייסבוק.
כאן, בסופו של דבר, אנשים לא הצליחו להתעלות מעל לשיקולי התחרות והאגו שלהם. זה מזכיר לי בשעתו את התשובה של רפי בהרב, בכנס שנערך במכללה למנהל. אמיר נוימן – נורמן פרמיום – אמר אז משהו על סיוע בשתדלנות של המבשלות הגדולות לקטנות. התשובה של בהרב הייתה "מה אתה בא אלי? תלך לקופר (והצביע עלי). מקסימום ניתן לכם כיסא באיזה מקום." אז אלה נתנו, ואלה קיבלו ועכשיו הם חברים?
אין תדמית לבירה הישראלית, אין לה יחוד והיא לא מדברת לקהל בשום קול. היא עוד שלל בקבוקים ותוויות צבעוניות – חלקן הגדול בלועזית – על מדפים בחנויות. אין מה לבוא למבשלות הקטנות בתלונות – המבשלה השניה בגודלה בישראל מבוססת כולה על מותגים בינלאומיים ואין לה אף מותג מקומי. זה בסדר גמור, אבל זה עושה את החיים קשים לבירה מקומית.
נזק? איפה הנזק?
כולם מדברים על הנזק שהעלאת המס על הבירה גרמה. בוודאי שנגרם נזק – אבל המבשלות, ובעיקר המבשלות הגדולות, מכוונות את המאמצים אל האנשים הלא נכונים.
הממשלה תטען – ובצדק – שהעלאת מס של שני שקלים בערך לליטר, אמור להתבטא בעליית מחירים של שקל או פחות ממנו (70 אג') – לחצי ליטר בירה או כוס של שליש. המציאות בבארים וברשתות היא, שמחירי הבירה עלו בסכומים גבוהים יותר. למה?
כי לא לוקחים מאיתנו את סכום המס נטו, אלא מכפילים, משלשים ומרבעים אותו, בהתאם למכפלות הרווח של המקומות השונים. שום בר או פאב לא העלה את המחיר ב- 70 אגורות או שקל, אלא בשני שקלים או ארבעה – ויותר. לקחו את כל העליה (על ליטר), ואותה כפלו במכפלות הרגילות.
אז ככה: ההצעה שלי משולשת (ואני חוזר על דברים שכתבתי בעבר על מיסוי הבירה).
01. תתאגדו. כמו שצריך. לא בשביל לדאוג לכמה אגורות יותר או פחות על חומר גלם. זה קשקוש. תתאגדו בשביל תדמית.
02. שה"ה ז'ק בר ומוזי ורטהיים (בעלי קוקה קולה, שהיא הבעלים של קרלסברג) יכתבו מכתב לאדונים הנכבדים מרשתות השיווק, ויבקשו מהם להעלות את המחירים בלי מכפלות. כנ"ל, שיעשו עם בעלי הבארים.
03. נסו להעביר חוק, שבו המדינה תחייב להציג בנפרד את מס הקניה ממחיר המוצר. כמו שיש מנגנון להפרדת מע"מ, שיופרד גם המס הזה (בארה"ב מציגים מס מקומי – זאת לא בושה). המדינה תקבל את המס שמגיע לה – והוא גבוה ובלתי מידתי, אבל זה מה שקבעו – ולכל אחד יהיה ברור מהו רכיב המס. כך, אף מלצרית לא תגיד לי "אבל לא שמעת? רק המס על בירה הוא ארבעה שקלים!" הקהל יוכל להשוות בקלות, לקלל את הממשלה בקלות ולשתות, אולי, טיפה יותר.
בהצלחה לכל – ובעיקר לאנשי הענף שאני כל כך מחבב.