ביקור ביתיר, 2017: בצירי 2012 – 2013

ביקור וטעימה שנתית ביקב יתיר: כמה יינות בתהליך ויינות מבצירים קרובים

בשנה שעברה בביקור ביקב יתיר טעמנו יינות מהשנים 2008 – 2011, בהתאם לזן, וכן כמה וכמה יינות לבנים ואדומים מהבציר האחרון אז – 2015 – שהיו בתהליך.

השנה הטעימה התמקדה דווקא ביינות שיש בשלב זה על המדף – כלומר יינות 2012 – ולעומתם יינות שעומדים לצאת לשוק במהלך מחצית השנה הקרובה – יינות מבציר 2013. בכרמים יש הרבה פעילות – שתילה של חלקות חדשות, וכניסה לניבה ראשונה של שנין בלאן ורוסאן.

משמח אותי מאוד, שאחרי הרבה מאוד שנים של הזנחה פושעת של כל מה שקשור במבקרים ביקב, יש סוף סוף סימנים לתחילת בנייתו של מרכז מבקרים. 'יתיר', כאחד מהיקבים הטובים של ישראל, היה צריך לקבל את תשומת הלב הזו כבר לפני שנים רבות. בהצלחה!

ההמבורגר ב'מוזה' היה טוב כתמיד. LEDAIG בחוזק חבית מביקבוק עצמאי היה משובח והחברה הייתה מצוינת.

יינות יקב יתיר
יינות יקב יתיר

גרנאש ומורבדר 2016 – 12.5% לשני היינות.
מאוד יפים: פירותיות מאוד נעימה ופרחוניות טובה. ישמשו מרכיבים בבלנדים. הגרנאש מאוד מרשים, מדויק, עם חיות טובה ורעננות. המורבדר בעל פחות גוף, בדוגמת החבית שטעמתי, אבל יפה לא פחות.

הוויונייה מבציר 2016  – כרגע בצורת מרכיבים ללא עץ בכלל ועם כשלושה חודשים בעץ – מראה רעננות טובה מאוד, ארומתיות מצוינת וגוף. נראה לי שפחות צד טרופי (כמו זה של 2015) אבל עדיין מוקדם לדעת.

טעמנו גם יינות סירה מכמה מקורות: חביות קטנות, מכלי בטון ומכל עץ גדול (5000 ליטר), יותר בשביל לראות את השפעת כלי הקיבול על היין, יותר מהכל. קברנה סוביניון 2016 (חבית קטנה) מראה גוף מצוין ורכות, חמיצות טובה ואת הצד הירקרק של הזן.

הר עמשא 2013
סירה, קברנה ומלבק, 10% פטי ורדו. אף ארומתי, מאוד נעים – בשרני במקצת, על רקע של פרחים. הפה חלק וטוב – טאני ב'רכות'. סיומת עם חמיצות טובה, פלפל שחור. 90

הר עמשא 2012
הפה חלק, יותר מלא מ- 2013. פירותי יותר – על הצד הירוק; אגוזי. האף מעט סגור – ספק מחוזר. היות וזה היין שיש עכשיו על המדף, אני חושב שמגיעה מילת "אזהרה": הייתי מחכה איתו ועם יינות רבים אחרים מהבציר הזה, ולא פותח אותם עכשיו. אם כן – יום קודם לשתיה, לפחות.  90-89

סירה 2013 (אין 2012)
בשרני, עגול, חמיצות גבוהה עם טאנינים חדים – בעיקר בסיומת. פרחוני; על הצד המחוזר. פה בינוני – אפילו קל. מאוד מתובל. 89

קברנה סוביניון 2013
עגול מאוד – טאני ודי כבד. מוכן לשתיה, אחרי אוורור 'קשה'. מאוד פרחוני. חמיצות טובה. סיומת ארוכה. מכיל 15% שיראז. טאנינים חריפים ממש, מופיעים אחרי זמן בפה. גם עם ה'משקל' של היין, הוא עדיין מאוד שתי. 90

קברנה סוביניון 2012
מעט ירוק, מתובל באף, אניסטי. הפה חלק רק במתקפה והופך מאוד טאני. טאנינים ארוכים בסיומת – מתובלת. מכיל 13% מרלו. הירוק מתחזק עם הזמן. הפה – יותר ויותר מפולפל. מצוין. 90

פטי ורדו 2013
כיף של יין: מאוד שתי. עם זאת מאוד טאני, חמיצות טובה מאוד. סיומת בינונית-ארוכה, עם שמץ ירקרקות. הפה מתרכך יפה מאוד, סוגר עם קצת פרחים ועור. 90

פטי ורדו 2012
די סגור. הפה די חד וקודם כל טאני. מתובל בסוף, ארוך. קצת מינרלי. מיד פאלט טוב. בשרני. אפר. אחרי זמן בבקבוק פתוח – המתקפה רכה ונגישה יותר. 92

יער יתיר 2013
מאוד עגול, רך ועשוי היטב. מתובל יפה ועשוי טוב. טאנינים טובים. קצת בשרניות. גוף בינוני, מאוד אלגנטי. שוב – כמו בשנים קודמות – הבדל גדול בין היינות הרגילים של היקב והיער. 93.

יער יתיר 2012
מאוד שתי וחלק, טאנינים רכים, עם חמיצות טובה – שלד מצוין. 62% קברנה והשאר פטי ורדו – די דומה ל- 13, אבל מוכן יותר לשתיה ממנו. במידה רבה הצמד הזה הפוך לזוגות האחרים, שבהם כרגע ה- 2013 אטרקטיבי יותר. אולי זה כמו שאומר ערן גלודווסר, היינן, בזכות גילם הצעיר והטריות החיננית שהם מציעים. 92

סיכום: שתי שנים מאוד מעניינות, די מנוגדות באופיין, עם כל זאת שהן סמוכות זו לזו. מדובר בשתי שנים שלא זכור לי שהיו חריגות מבחינה כלשהי ולכן מעניינים ההבדלים ביניהן.

ואגב, גם ביקבים אחרים, שנת 2013 נראית שנה טובה מאוד ונוחה "לצרכן".