האוכל בסדר ויש גם מקום ביום שישי בערב, אבל הרבה דברים אחרים לא מסתדרים במסעדת הדגים הזו, ביפו. במיוחד לא ענייני היין
מסעדת מרקו – Mar & Co – נפתחה אי שם במאי או ביוני האחרון. אנחנו נתקלנו בה לגמרי במקרה, לאחר שב- אה לה רמפה הייתה חתונה (ביום שישי בערב? מה נפל עליכם?) ובמסעדות האחרות בשוק הפשפשים הסתכלנו עלינו כאילו נפלנו מהחלל החיצון: "מה? אין לכם הזמנה?"
הכניסה למרקו היא מרחוב אלעזר בן עזריה, אבל אפשר לבוא גם מבית אשל, מה שעושה את החיים קלים למדי. המקום נתון במעין מרכז קניות אופנתי (מתחם 9), שנראה שעדיין לא הושכר במלואו. הכול מריח חדש, ובערב שבת – גם סגור. מלבד המסעדה.
המקום עצמו לא מאוד גדול, אבל לא מדובר בחלל סגור והעיצוב קל. כך, גם אם אתם יושבים literally על ארבע נשים דוברות צרפתית, עדיין תוכלו להתנהל כאילו אתם בזוג. כשנכנסנו, המוסיקה הייתה רועשת מאוד, אבל איכשהו הונמכה מעט ואפשר היה לנהל שיחה.
התפריט
הזוי ולא ברור. אין כאן חלוקה למנות ראשונות ועיקריות, אלא כל מיני תיאורים לא רלוונטיים כגון "סלייד" או "ג'וספר" או "נא ודא"(?). התפריט מודפס על נייר נטול עץ פשוט – זה בסדר – אבל כאמור, מי הוא מה ומה גודל המנות, אי אפשר לדעת. ביננו, הייתי שמח לאותיות קצת יותר גדולות, אבל זו כבר באמת התקטננות.
הזמנו שתי מנות שנראו כמו ראשונות:
"טרטר פרואני עם גוואקמולי, אננס, תירס, שרי, כוסברה, שאלוט, צ'ילי צהוב, שמן זית וליים": היה מעט דג במנה הזו, מרובת הטעמים. תירס וירקות קצוצים על קוביות דג שנחבאו מתחת להרי כוסברה. זו לא מנה רעה, אבל די מבורדקת ולא מאוזנת: בכל פעם אתה 'נופל' על משהו אחר – מהצ'ילי הצהוב ועד הפתעות האננס המתוק. 49 ש"ח קונים לכם מנה נחמדה, בגודל סביר, בסך הכול.
ירקות השוק: סלט די גדול, מרובה מרכיבים: שמן זית, מיץ לימון על קרם כרובית, סומק ושקדים. קרם הכרובית היה טעים והמרכיבים היו טריים וטובים. סלט טוב. 44 ש"ח.
למנה עיקרית הזמנו דווקא משהו מהספיישלים: מחבת פירות ים. ההבדל בינה לבין מחבת השרימפים שבתפריט הרגיל הוא תוספת של מולים (הרבה) וטבעות קלמארי. הייתי יכול להשבע שהמלצר דיבר גם על ראשי קלמארי, אבל אלה לא היו במנה, בסופו של דבר.
לא נורא. שרימפס, מולים וטבעות קלמארי בחמאת עגבניות ותבלינים שונים, בטעם די עדין, עם קיק של אניס שלא היה בעטני לשום מקום ושמר על טעמי המרכיבים. גם הבישול שלהם היה מוצלח ולא נרשמו מרכיבים במרקם גומי לעיסה או כאלה שבושלו יותר מדי והפכו סמרטוטיים. 119 ש"ח. לא מעט, אבל גם לא הרבה.
משקאות
אה, ולשם כך התכנסנו: מרקו מקבלת 1 מתוך עשר בחזית הזו. למה "1"? כי מחירי היין לפחות סבירים.
על הנייר, מחירו של בקבוק יין סביר הוא 130 ש"ח. כלומר: יין שנמכר לצרכן במחיר של 40 – 45 ש"ח יעלה לכם כמחיר הזה, אם הוא אכן יהיה בתפריט. מסע ישראלי לבן (65 ש"ח לצרכן) יעלה לכם 150 ש"ח לבקבוק.
אפשר לשבח את המסעדה על כך שהתפריט שלה כולל יינות ראויים לשתיה במחירים סבירים, ושההיצע לא כולל רק יינות של יבואן זה או אחר.
אנחנו הזמנו את הרוזה של פול מאס, והמלצרית הגיעה עם רוזה של מייזון קסטל: יין נחמד, אבל לא זה שהזמנו. למזלי הצלחתי לעצור אותה מסיבוב פקק ההברגה, אחרי שלא טרחה בכלל לוודא שזה אכן היין שהזמנו.
אבל זו לא הבעיה. הבעיה היא הכוסות.
במרקו, בעל הבית החליט לחסוך ולהיות היפ או הייפ או מה שזה לא יהיה, והוא מוכר ומוזג לכם ה-כול באותה כוס; כוס מים בנפח של כ- 250 מ"ל, שמגישים בה מים, בירה וקפה. תה אין, אבל לו היה כאן תה, הייתם מקבלים גם אותו בכוס כזו.
זה לא מכבד את הלקוח בעיני, וזה לא נאה, יאה או ראוי, גם לא במקום שנראה שהוא כאילו מגיש אוכל זול באווירה של קנטינה. זה גם רע לבעל המסעדה: נכנסים למקום ואין כוסות יין על השולחנות, כך שבמבט הראשון בכלל לא רואים שיש מי ששותה כאן יין, למרות המחירים הנוחים. אני יכול להניח שמוכרים כאן לא מעט יין, אבל אפשר למכור עוד הרבה יותר.
באשר לבירה, כאן בכלל: על הבר יש מתקן מזיגה בן ארבעה או חמישה ברזים. כמה בירות היו בפועל, מתוך התפריט?
אף לא אחת. מה שהתכבדנו והזמנו בסופו של דבר הייתה טובורג, במחיר של 16 ש"ח ל- 250 מ"ל.
סיכום: המקום חביב, מאפשר לכם ישיבה די נוחה, אם המוסיקה בווליום סביר. האוכל טרי, השרות נחמד אך לפרקים מתנחמד. מחירי היין סבירים, אבל הביאו כוסות מהבית.
מר&קו
מסעדת דגים בשוק הפשפשים
אלעזר בן עזריה 6, יפו, טל' 03-7739380.
המקום נגיש, יש מנות לצמחונים וטבעונים, רצוי לארוחות קלות יותר.