ביאנקי ואונדורגה – יינות חדשים ב'אדום כהה'

רועי יצחקי, איש יקב טוליפ וחברת ההפצה 'אדום כהה', התחיל לייבא ולשווק יינות ארגנטינאים וצ'יליאניים של שני יקבים שכבר נמצאים כאן בארץ: Bianchi מארגנטינה ו- Unduragga מצ'ילה

בשורה טובה, נראה לי, לחובבי היין הדרום אמריקאי. בישראל אין ממש מחסור ביינות מדרום אמריקה – שקד מייבאים מבחר לא קטן, גם כשר, וזאת לצד הסקוטית, הכרם וגם ישראקו – אבל תמיד טוב שיש מי שמגדיל את המבחר או לפחות מחזיק אותו מגוון.

"הכניסה של אדום כהה לשוק היבוא טבעית." אמר רועי יצחקי: "החברה מפיצה ומוכרת יין ל- 150 נקודות מכירה ו- 150 מסעדות, כשהיא מייצגת את טוליפ, פיוז'ן ויקב יפו. חבל היה לא לנצל את הפלטפורמה הזאת, כשעלתה האפשרות לקנות את Vino Latino, לקחת את זכיון היבוא וההפצה של יינות שקיימים כבר בארץ, ולהגדיל את הפעילות." יצחקי רואה את המצב הכלכלי אבל מתנהל מולו בעיניים פקוחות: "צפיתי את התהליכים בשוק, התמקדתי בפעילויות מתאימות והיום החברה יציבה ומרוויחה. בשעות שבהן האחרים עסוקים בהשרדות ומימון השקעות-עבר במחסני-ענק, אני יכול ליצור חדשות, ולהתפתח. מדובר באורגניזציה רזה, וזה לא מעט מסוד העניין."

ביאנקי – או Casa Bianchi בשמו המלא – הוא היקב הארגנטיני, שממוקם בסן רפאל. זהו החלק הדרומי, הנושק למנדוזה (כמה שעות נסיעה מהעיר עצמה), ששטחו לא פחות מאשר 65,000 הקטאר. הענבים לכל היינות שנסקרים כאן נבצרים בבציר ידני, וחלקם מיוצרים בכמויות קטנות מאוד. זה, בתעשיית יין ענקית.

היין הראשון שטעמנו היה הביאנקי טורונטס 2012: זהו יין לבן, מזן שבטעמיו הזכיר לי משהו שבין סוביניון בלאן לשרדונה עם איזה טוויסט אשכוליתי. היין קצת קרמלי בפה, אבל פירותי ונעים מאוד.

Familia Bianchi Malbek 2010
מלבק בעל אף פירותי, נעים, כבד-בינוני ונעים. הפה עגול, מחניף ונעים, עם ארומות זיתים שחורים. חריפות קלה וחמיצות מאוזנת מאוד יש ליין הזה, עם טאנינים טובים. הסיומת בינונית-קלה, עם מרירות.  75 ש"ח – קניה מעולה.

Bianchi Particular Malbek 2008
מאוד משיי, פרחוני, אבל עם הרבה יותר עץ. יין 'כהה' באף הראשון, עם הרבה מאוד וניל. טאנינים אגרסיביים יותר, אבל לא משהו שיאתגר את שתיין המסעדות הממוצע – ולהפך. בסיומת יש לא מעט קפה היא בינונית-ארוכה. 130 ש"ח לצרכן; קניה לא רעה בכלל.

Enzo Bianchi 2009זהו הסופר-דופר פרמיום של היקב. היין נקרא על שמו של מייסד הבית (1928) וזהו בלנד מבוסס קברנה סוביניון, עם מרלו ומלבק. אין מה לאמר: זה יין מאד יפה, עגול מאוד וקטיפתי. טאנינים מאוד נעימים והסיומת מתובלת וטאנית, טיפה מתקתקה. 190 ש"ח. תמצאו גרועים יותר במחיר הזה, נגיד ככה.

מכאן – במעבר חד, כמו שאומרים – לצ'ילה וליקב אונדורגה.

אם המלבק הוא הזן ה'לאומי' של הארגנטינים, אזי הקרמנר הוא הזן הלאומי של הצ'יליאניים. מה שהובא מצרפת לפני למעלה מ- 150 שנה, וזוהה אז כמרלו, הוא היום כמעט אינדמי לצ'ילה. הצורך בבציר מאוחר יחסית הפך אותו ל- vinifera non grata בצרפת, שבה גשמי הסתיו והחורף יכולים לגלוש בקלות גם לקיץ. הצי'ליאנים יכולים למשוך את העונה (שם, עד אפריל ואפילו מאי) עד לזמנים שבהם הצרפתים כבר טובעים בבוץ, ולא מעיזים לצאת מהבית.

על אונדורגה אמר חוזה מאסוט – איש היצוא של היקב, שהעביר את הטעימה – שזהו יקב שבעבר היית מוצא אותו יותר בסופרים, מאשר בחנויות מתמחות. השוק הבריטי הוא אולי זה שהשפיע על היקב לשנות מדיניות, וכים הוא מחפש לייצר יינות עדינים ופחות מאסיביים; כאלה שיתאימו יותר לחנויות מתמחות ואוהבי יין, מאשר לסופרים ומי ששותים "שלוש במאה" (במושגים ישראליים). כדי להתאים את היינות לגישה זאת, היקב הולך לעמקים הפחות מפורסמים (קרי לאו דווקא מאיפו) ולמקומות קרירים, סמוך עד כמה שאפשר להרים מצד אחד ולרוחות הים – מצד שני. טמפרטורות נמוכות מסייעות ליינני אונדורגה להגיע לבשלות טובה בעונה שנמשכת יותר זמן, בלי לקבל טעמים ירוקים מוגזמים ביין ובלי להגיע לאלכוהול גבוה.

משאת נפשו של כל יינן, נראה לי.

Sibaris Carmener 2010
'יין לנהנתנים'… 20% מהיין בעץ – חביות משומשות – ונשארת פירותיות יפה. האף מעניין מאוד: יש פה משהו מינרלי, עם טאץ' מעושן ועם 'זפת'. הוא בכל זאת ירקרק – חלק מהאופי הזני, ושמץ הגרניום שהרחתי בתחילה התפוגג, לשמחתי. התוצאה היא יין סימפטי ביותר, במחיר ידידותי של 75 ש"ח בלבד. ואגב – מתאים מאוד לאוכל.  (50,000 בקבוקים)

Founders' Collection 2009
הענבים מקולצ'אגואה, מכרמים בני 40 שנה. בעוד היבול של גפני היין הקודם הוא 800 – 900 ק"ג לדונם, פה מדברים על 500 ק"ג. הענבים עוברים "מיצוי ארוך וממצה", כתבתי לעצמי, ואז יישון ארוך – וממצה גם כן, מן הסתם – בעץ צרפתי חדש, ומשהו שבין 14 ל- 16 חודשים בחביות לא יכולים שלא להשאיר את רישומם.

היין מורכב, ללא ספק, עם אף טוב. העץ נוכח, מתבל יפה את הפרי המתקתק-אך-עדיין-ירקרק. אין לצפות כאן למאפיינים של הזן אולי, אבל מקבלים כאן לא מעט oompf בשביל הכסף. סיומת ארוכה, עם חמיצות גבוהה בסיומת והמון קפה. 155 ש"ח. (5,000 בקבוקים)

Altazor 2008
היין יצא לראשונה בבציר 2003 והוא הסופר-דופר פרמיום של אונדורגה. היקב, שמייצר 20,000,000 בקבוקים בשנה, מייצר מהיין הזה לא יותר מאשר 2,800 בקבוקים – תלוי בבציר. זהו בלנד לא קבוע שמכיל סירה, קריניאן, קברנה סוביניון ומלבק. לפעמים את כל אלה – לפעמים לא.

היין טוב. יש בו כבדות רבה, אבל עדיין פרחוניות נעימה וטעמי מנטה. טעמי הקפה בולטים אבל ללא מרירות. מה שכן יש כאן, היא חמיצות מאוזנת וטובה, קאסיס ושזיפים. 290 ש"ח.