בזלת הגולן: יקב חדש בצומת ווסט

פקקי יין תמונת אילוסטרציה המרקקה היומית

הימים מאירים פנים ליואב לוי ויקב בזלת הגולן: תחת שרביטה של 'צרפת ישראל', היינות זוכים להצלחה ונמכרים היטב. עכשיו הוא פתח מרכז מבקרים וחנות חדשה, וירחיב את היקב

צומת ווסט נמצאת על הציר הצפוני לעליה לגולן: לפני כמה שנים חילקו במועצה האזורית את הגישה לגולן לשלושה צירים, כשהדרומי מבינהם עובר דרך צומת היהודיה והמפלים, המרכזי – קדמת צבי וקצרין והצפוני – מצומת גונן לכיוון בוקעתא.

מרכז האומנויות והבילוי בצומת ווסט
צומת ווסט: מרחבים ועניין (קליק להגדלה)

בצומת ווסט, בין שעל ומרום גולן, נחנך לפני כשלושה חודשים מרכז אמונות, תיירות ובילוי חדש, שכולל גן פסלים, פארק 'עורבים', שהוא חורשת אקליפטוסים ליד המאגר שנקרא בשם זה, חורשה נוספת ועוד.  במרכז יש אמפיתיאטרון שבו מתקיימים כבר ארועים שונים ומופעים, וסביבו מסעדה, בית קפה וחנויות של תוצרת האזור: חנות תבלינים גדולה ובהחלט משובבת נפש, מרכז אומנות שמוכר תמונות ותכשיטים מעשה ידי אמני הגולן, ובמרחק כמה מטרים – מרכז המבקרים החדש של בזלת הגולן, שמצידו השני שוכן מבנה היקב החדש שיואב לוי יפתח עוד השנה.

המבנים הם מבנים צבאיים ישנים, שחלקם היה בשימוש וחלקם לא. הם שוקמו ושופצו על ידי המועצה האזורית ונראים כאילו נבנו ממש למטרות שלהן הם משמשים עכשיו. חנות היקב של בזלת הגולן מוכרת לא רק את יינות ומוצרי היקב, אלא גם מוצרים ויינות של יקבים אחרים באזור, כולל יינות רימונים של יקב רימון מהגליל: "כל עוד אין יין רימונים בגולן," אמר לי יואב לוי, "אני צריך להסתפק בזה מהגליל."

לא שזה רע, הגליל…

מרכז המבקרים של בזלת הגולן
מרכז המבקרים החדש של בזלת הגולן בצומת ווסט: שימו לב לשלט הנירוסטה, שעשוי בנוסח התדמית החדשה ורענון התוויות (קליק להגדלה)

החנות עצמה יפה מאוד. מי שמכיר את הפרגולה שבנה לוי מלווחים של חביות יין, ירים את הראש וייראה תקרה שעשויה באותו אופן. החנות כבר פתוחה, והיקב החדש נמצא בשלבים אחרונים של בינוי. האולמות כבר מסודרים ומוכנים פחות או יותר לקליטת מכלי הנירוסטה. אלה ימוקמו בשלב ראשון בתוך המבנה, וכאשר יועברו למקום חביות ליישון יין, הם יוצאו החוצה, למשטח שיקורה לשם כך. חדר החביות עצמו סגור בקיר זכוכית וחלונות גדולים, שישארו פתוחים וגלויים לקהל שיבקר במקום. "הרעיון הוא לעשות את היין נגיש לכולם." אומר לוי. "גם בחנות, אפשר יהיה לקנות יין במחירי היקב, להוסיף על זה גבינה או כיבוד אחר, ולשבת בפארק בחוץ, להתפנן על הנוף ועל האוויר הטוב." לוי קצת פחות מרוצה מזה שלא הצליח לשכנע את בעלי המסעדה הסמוכה לאפשר קניית יינות בחנות, והבאתם – כמדיניות – למסעדה, אבל אולי גם זה יבוא, הוא מקווה.

חנות בזלת הגולן
מבחר גדול של יינות האזור - גם בוטיקים וגם יקבים מסחריים גדולים (קליק להגדלה)

החנות בצומת ווסט פתוחה עד שעה חמש אחר הצהריים. במקום בכלל אפשר להפגש לקראת יציאה לטיול באזור – ליער האיילים, לג'ובה הגדולה ולמתחמי הקטיף העצמי – וגם להגיע משם ליקבים שנמצאים באזור. את היקב החדש מתכנן יואב לוי להפעיל כבר בבציר הקרוב, ולעבד בו ענבים מכרמים סמוכים ממש (חמש דקות-טרקטור) מהמקום. "זה לא הולך להיות פשוט," הוא מודה, "אבל היקב בקדמת צבי כבר פשוט קטן מדי.

תקרת חנות היקב
אז ככה נראות חביות יין מבפנים... (תקרת מרכז המבקרים; קליק להגדלה)

הביקור שלי ביקב בקדמת צבי היה קצר הפעם, וכלל:

קברנה סוביניון (ברונזה) 2009

זה קברנה סוביניון, וכשהוא במיטבו אי אפשר לקחת את זה ממנו: זהו יין עתיר פרי, שזיפי, סגול ומתקתק. עם 14.7% אלכוהול הוא מרגיש קצת כהיל בטעימה הראשונה, אבל התחושה הזאת עוברת כשהיין נושם קצת בכוס. הוא בעל טעמים מתובלים – משהו שמזכיר דובדבן חריף – עם לא מעט פירות יער. החלק המעניין הוא הגוף ו'משקל' היין: מי שהתרגל או זכור את יינות בזלת הגולן כמרוכזים על הצד המתוק, יגלה כאן יין בעל גוף מאוד מאוזן; בינוני. הטאנינים עדינים ונעימים, וזהו בהחלט יין שמפתה ונעים לשתות אותו.

יואב פתח בקבוק של בזלת הגולן ריזרב, קברנה סוביניון 2004

מעט – ממש מעט – ירקרק; כמעט בניואנס. הוא מאוד עגול, בעל טאנינים מצוינים – עדינים – עם מרירות קלה בסיומת. ה- 2004 פחות מתובל מ- 2009. זהו יין חלק, נעים ובעל חמיצות מאוזנת, שאפשר לחכות עוד שנה או שנתיים, כדי לשתות וליהנות ממנו.

מהחבית:

קברנה סוביניון 2009 (מה שהולך להיות בריזרב): אפשר להרגיש את קרבת המשפחה בין היין הזה וקודמו: אותם דובדבנים מתובלים בתיבול חזק ומעניין, חריף ממש. זהו יין בעל גוף עוצמתי,  מצוין, שעושה רושם טוב מאוד בשלב זה.

קברנה סוביניון 2010 – היה גם כן מפולפל, סמיך ועסיסי. הוא מאוד סמיך בפה, וממשיך היטב את האף הכהה.

מרלו 2010 – מאוד ירוק וטאני בטרוף. הירוק הוא ירוק אניסטי-משהו, לא פלפל ירוק. הוא מתובל ויחסית עצמתי, בעיקר בפה. המרלו מבציר 2009 (ריזרב) היה הכי מתוק מכל היינות, ומאוד – מאוד – טאני.

 סיכום: יואב לוי מרחיב את יקב בזלת הגולן, ויהיה אולי יקב הבוטיק הראשון בישראל עם שני מתקני ייצור נפרדים. כרמים חדשים שייכנסו לניבה בזמן הקרוב, וכרמים שהוא מקווה לקנות מהם ענבים בשנים הבאות יהוו את הבסיס להמשך הגידול של היקב.

היינות טובים: הם עסיסיים, בעלי פרי טוב ועשויים היטב. יש משהו קרוב בינהם ליינות אמרונה, ואין פלא שהרשימו גם את סנדרו בוסקאיני, הבעלים של יקב Masi שביקר לאחרונה שוב בארץ. על היינות שלו, אגב, כתבה בקרוב.