מסעדת הטאפאסים בראשון לציון מגישה אוכל נחמד, בכמות טובה ובתמחיר בהחלט סביר. תפריט היין לוקה בחסר – וחבל
אחד העקרונות החשובים ביותר במסעדנות הוא עקרון המיקום: אם המיקום שלך טוב, כבר עשית חלק גדול מהעניין. מקומות ותיקים ו'מוסדות' יכולים ליהנות במידה מסוימת מהמוסדיות שלהם, ולקוחות ימשיכו להגיע גם אם החניה קצת קשה, למשל. מקומות חדשים, או כאלה שהם חדשים יחסית, כדאי מאוד שיתאימו לצייט גייסט הנוכחי: גישה מהירה וקלה, חניה בשפע ורצוי שחינם.
בריו, אני חייב לאמר, התחבבה עלי מאוד כבר מהרגע הראשון. היא נמצאת באזור התעשייה החדש של ראשון לציון (מוטב אולי לאמר 'המערבי' כי הוא כבר ממש לא 'חדש'), מרחק פינה אחת מהאיילון: ירדתם במחלף משה דיין, והופה: פניה שמאלה ואתם במסעדה. כמובן שאם אתם מגיעים מראשון עצמה העניין קצת יותר סבוך, אבל לא חייבים להיות קטנוניים. חניה, בכל אופן, יש בשפע.
האווירה במקום נעימה: הבר גדול, המקום בנוי בשתי קומות ומושקע מאוד. השולחנות ברובם מצוידים בספות, ורק חלקם בכסאות, אבל אם אתם זוג, זה מאפשר להתרווח, ואם באתם בשישיה, אז יכול להיות שמח או קצת צפוף, תלוי בנקודת המבט שלכם. בכל מקרה, המקום, שמעוצב כאילו היה בתוך סמטא או רחוב צר, מאוד נעים. המוסיקה ברמת ווליום סבירה שמאפשרת ניהול שיחה ופס הקול 'בוגר': פונה לבני 30 ויותר, תודה לאל.
האוכל טעים. המחירים נעים בין 11 ש"ח לנשנוש של חומוס ליד הבירה (מבחר יפה), ועד ממוצע של 30 ומשהו ש"ח (מנות ספורות ב- 40 ש"ח ויותר). התפריט -נח לניווט – מחולק בין מנות צמחוניות, מנות מהים ומהיבשה ומנות של קרפצ'יו וסביצ'ה. בנוסף למחירים הנוחים יחסית, המסעדה מציעה 'דילים' שונים ותפריט קומבינציות, שבמסגרתו יכול זוג או בודד רעב מאוד, להזמין שמונה טאפסים במחיר של 150 ש"ח. במסגרת הדיל הזה בחרנו:
ספיישל קלמארי עם טחינה, סלק, סלט ופרמזן (בתמונה): מנה יפה, גדולה למדי וטעימה מאוד. אפשר היה להוריד קצת את רמת המליחות – הערה שנכונה כמעט לכל המנות – אבל המנה עצמה היתה טריה, מעניינת וטעימה. השילוב של סלט קר והקלאמרי, שהיו צרובים קלות ועדיין חמימים – מוצלח.
לצד המנה הזאת נהננו גם מסביצ'ה דג: מנה צבעונית וטריה. הדג היה כבוש בדיוק במידה, היתה רעננות למנה והרוטב דרש ממש לנגב ממנו כל טיפה אפשרית (מחיר בתפריט – 25 ש"ח).
מבחר פטריות (24 ש"ח) היתה נדיבה והכילה אמנם מבחר של פטריות שמפניון ופורטובלה, אבל לא היה משהו מעניין במנה. אם אתם בדיאטה, ותרו עליה, כיון שההקפצה במחבת נדיבה מאוד בשמן. מעט אולי יותר שום, וטיפת לימון לסחיטה היו מרעננים את המנה הזאת.
בשלב הזה רעננו את החיך ב- Micu Narunsky Wines Iemanjá 2009 : בלנד דרום אפריקאי יחודי מאוד, מבוסס על טוריגה נסיונל, שעשוי ביקב קטן בסביבות סטלנבוש. נרונסקי הוא פסתרן ג'ז וישראלי לשעבר, שהתאהב בעולם היין והחליט לפני כמה וכמה שנים לשנות כיוון. הוא עשה יין כאן יין מדויק מאוד, פירותי ועם זאת לא נוטה לרוחב או 'ריבתיות'. זהו יין בעל חמיצות מצוינת, ויש בו משהו מעושן-קל, שמאפיין כל כך הרבה יינות דרום אפריקאים טובים. העץ טוב, ומשאיר משהו קלוי בפה, עם סיומת מאוד יבשה. היין הזה התלבש מאוד יפה עם מנות הבשר מצד אחד, אבל נהניתי ממנו מאוד לצד הסביצ'ה, לא מעט בוודאי בזכות החמיצות.
ארטישוק סנופי (24 ש"ח) מבוססת על לבבות של ארטישוקים צעירים, משומרים, חרוכים ועשויים ברוטב עם גבינת פרמזן. מנה גדולה, טעימה מאוד. לא צריך לחשוש מעניין הארטישוקים המשומרים במקרה הזה, כיון שאלה מיובאים מאיטליה וטעימים מאוד, ללא טעמי לוואי. אם אתם באים לבירה או כוס יין, זאת בהחלט מנה שכיף לנשנש ממנה במהלך הערב.
מהבשרים – או 'מהיבשה' – טעמנו את מנת הסינטה הצלויה (36 ש"ח) שהכילה מספר פרוסות סינטה עבות וטובות, חרוכות ועשויות במידה. הטבח חרך גוש של סינטה ואז פרס אותו וחרך כל פרוסה על קצה אחד. התוצאה היתה משהו שיש בו ממידת ה- well done בחלק החיצוני, עם 'לב' נא, עשוי במידה. המנה מוגשת יפה, וטעימה. לעומת המנה הזאת, צלעיות הטלה (31) היו דקיקות ואחת מהן פשוט התייבשה.
פאייה ים (39) היתה, כמו רוב המנות האחרות שטעמנו, נדיבה וטובה: שילוב מוצלח של אורז ריזוטו, גריסים וחיטה, ברוטב סמיך עם הרבה פירות ים. מנה כבדה, גדולה למדי, שאחרי כל אלה התקשנו לסיים.
עוד הזמנו לחם ומטבלים (17) שהיו טובים, אבל מיותרים לחלוטין לאור זה שכמויות האוכל היו מספקות בהחלט.
קינוחים יש שניים (28 ש"ח): קרם קטלן וצ'ורוס, אבל ויתרנו למען מאזן הקלוריות.
ומה בענייני היין והמשקאות?
המסעדה מסעדה ספרדית, אבל פחות משליש התפריט הוא של יינות ספרדיים וזה לא מספיק בעיני. מה שכן, לפחות התמחיר סביר, במקום טוב באמצע, עם פקטור של X2 ממחיר לצרכן: מחיר בקבוק קווה קסניוס הוא אמנם 85 ש"ח, אבל 50 ש"ח בדיל עם ארוחת 8 טאפאסים, וזה כבר סביר לגמרי. בקבוק סרו אניון קריאנזה יעלה לכם 115 ש"ח (מחיר בחנויות בערך 55 – 60 ש"ח). מאזי מודלו – 115 ש"ח (55- 60 ש"ח בחנויות), ודמי חליצה – 50 ש"ח. בעלי הבית בחרו בספק כמעט יחיד ליינות שלהם (הכרם ויינות בודדים של צרפת ישראל), וחבל. יש מבחר כל כך יפה של יין ספרדי בשוק, שגם הקהל וגם המסעדה עצמה מפסידים. יינות ישראלים בתפריט יש משל כפיר, טורא ולוריא, עם יין יחיד של בזלת הגולן (קברנה סוביניון, 165 ש"ח).
בירה: תפריט החבית כולו של קרלסברג (סטלה, קרלסברג, טובורג), עם ברז אחד של אסטריה דאם. הבקבוקים מעורבים: בירות של י.ד. עסקים (מילר, בקס, קילמס), תימקו (נגרה מודלו) ונורמן פרמיום, עם בירות בלגיות. אין בכלל נציגות לבירות בוטיק ישראליות – אף לא תווית אחת בודדה – וחבל מאוד. בקבוק מילר או סן מיגל יעלה לכם 25 ש"ח, בקבוק 750 מ"ל של אסטריה דאם ואחרים – 70 ש"ח, ובירה מחבית – 25 – 27 ש"ח.
סיכום?
תמחיר הוגן, מנות טעימות בגודל סביר. תפריט יין הוגן בתמחיר אבל פחות במבחר.
שרות נעים וידידותי מאוד, אווירה מאוד נעימה ומוסיקה טובה (יש הופעות בימי רביעי). חניה יש. צמחונים – יש. נכים גישה טובה, אבל קשה לשרותים.
הלח"י 10, ראשון לציון (מתחם G1). טל' 03.9646050
פתוח כל השבוע, מ- 17:00 ועד אחרון הלקוחות.
לא כשר.