אם אתם לא מחפשים רק מציאות-מחירים, אלא רוצים לנצל את ראש השנה ל'ייצר' לעצמכם ארגז יין נושאי, אז הנה, הצעה שעלתה במוחי: כמה יינות של סוסון ים, לאו דווקא מהבצירים האחרונים, אבל מצוינים
ג'יימס שנין בלאן 2010
אחד היינות הלבנים המקוריים בארץ, ואחד הטובים. יבש ופירותי, שמן במידה ראויה ועדיין שומר על חיוניות. הפרי מצוין, והיין מחזיק נפלא, בלי ליפול לחד-גוניות או שגרתיות. לשתות השנה כדי ליהנות מהפירותיות שלו, או לשים בצד, ולראות – מתוך סקרנות – מה יעלה יום. כך או אחרת – פתיחה מצוינת לארוחת חג, למשל.
טייק II בציר 2010
זינפנדל ופטיט סירה. כמו כל היינות האדומים של זאב דוניה וסוסון ים, גם כאן הצבע עמוק. יש בו המון סגול כהה, שמשתקף אחר כך באף: האף 'סוסון' אופייני, עם כל ריחות הגואש שלו, וקצת ירקרקות של סלרי, אבל גם פרחים שמזכירים סגול. הפה מהנה מאוד, פירותי להפליא ובעל חמיצות ויובש מרעננים ממש. הסיומת ארוכה למדי, בעלת חמיצות גבוהה. לא יין קל, אבל מהנה מאוד. טעימה קודמת – במאי האחרון.
אנטואן 2008
סירה גרנאש ומורבדר: כמו היין הבא, גם ליין הזה הרבה ריחות שוקולד כהה, שהולכים יד ביד עם אליו ארומות של פרחים קלים, שמצליחים לרחף מעל לכל. אדמת יער ופטריות יוצאים יפה ומעשירים את היין. מאוד אהבתי אותו בטעימת האורך שזאב ערך לפני שנה בדיוק וההמלצה שלי נשארת בעינה: היין יחזיק מעמד, ואפשר לשמור אותו עדיין, אבל כבר אפשר ליהנות ממנו עכשיו הנאה גדולה.
אלול 2008
קברנה סוביניון, סירה ופטיט סירה: הגרסא הכבדה של האנטואן? אולי. יכול להיות שהשוקולד בשני היינות האלה מחבר בינהם, ואולי גם לא מעט הגוונים המעושנים באף. מה שיותר משמח וקליל כאן הן ארומות פירות היער שיוצאות ביין הזה. החמיצות גבוהה והיין דורש אוכל.
שנה טובה!