המאמר הזה נכתב אחרי שמצאתי הדפס עתיק ב- ebay, והתעניינתי למקורותיו. בדרך גיליתי כמה דברים מעניינים
כדי לקצר את הדברים ולהגיע אל המאה ה- 17, שבה עסקינן, אומר כך: במהלך התקופות מאז הוגלו היהודים מארץ ישראל, הם התיישבו באירופה, בעיקר לאורך נהרות ומקומות שהתאימו לגידול יין ופירות שונים. גידול יין – או גפנים – היה נפוץ בקרב היהודים מכמה סיבות, חלקן פולחניות וחלקן כלכליות. הנושא הפולחני די ברור, כיון שהיהודים לא שתו יין של גויים וראו בהסבה חברותית שכזו סכנת התבוללות. על הנושא הכלכלי קצת פחות מדובר, אבל בניגוד נניח לגידולי שדה שונים, הרי שכרמים ועצי פרי היה נח ליהודים לגדל. מדובר בגידולים "אינטיליגנטיים", שההשקעה הראשונית בהם היא גדולה, אבל אחר כך דורשים פחות ידיים עובדות ויותר ידע מקצועי.
כפי שאנחנו יודעים, היהודים עסקו לא מעט בענייני כסף, כך שההשקעה הראשונית בוודאי הייתה להם יותר קלה מאשר לגויים. ידע הסטורי לא היה חסר והעובדה שהתיישבו לאורך נהרות ובאזורי יין (כפי שמראה חיים סולובייצ'יק בספריו) מעידה על הכלל. גפנים ופירות הם גם גידולים שנח היה לגדל במקומות עירוניים או קרובים לעיר, שסיפקו ליהודים מידה כזו או אחרת של הגנה.
ההדפס (תחריט) שלפנינו הוא מספר שפורסם בשנת 1628, בגרמניה, סביר שבסביבות הריין והמוזל – אזורי יין שהיו מוכרים היטב כבר אז. השנה היא עשר שנים אחרי פרוץ מלחמת 30 השנים – עוד אחת מהמלחמות האיומות ביותר של אירופה, שפרצו על רקע דתי, והמיטו אסונות על האוכלוסיות של מרכז אירופה. בשנים האלה, אזורים שלמים עברו מידיים פרוטסטנטיות לידיים קתוליות, והאוכלוסיה סבלה לא רק מפגעי מזג אוויר ומחלות, אלא גם מידיים בוזזות. התוצאה היתה שמחירי הדגנים והיין עלו, ומי שהואשמו בעניין היו כמובן היהודים. לזה אפשר לצרף את העובדה שבשנת 1624 חידש הארכיבישוף של Trier (Treves) את זכויותיהם של היהודים בנושא מסחר ביין, והשמחה הייתה כמובן גדולה. למה הוא עשה את זה? ההנחה שליה היא שזאת כיון שמהיהודים היה קל יותר לגבות מסים, מצד אחד, ומצד שני היו להם קשרים גם מחוץ לאזור השליטה שלו. אזור טריר, אגב, הוא אותו אזור שכולל את ערי שו"ם המפורסמות, ומקום מושבם המשמעותי של היהודים משנים רבות.
ד"ר יעקב דויטש, מהאוניברסיטה העברית, הואיל להאיר לי כמה פרטים סביב התחריט הזה ותחריט השני שמצאתי בספריית המוזיאון הבריטי. הוא כותב כך: "התחריט הזה (Der Wein Jud) מוכר לי שכן הוא מופיע בספר גרמני שעוסק בייצוגם של היהודים בקריקטורות (Eduard Fuchs, Die Juden in der Karikatur). התחריט שפוקס מביא בספרו כולל לא רק את ה Wein Jud אלא גם את ה- Korn Jud כלומר יהודי העוסק בדגנים. באופן כללי האיורים האלה נועדו להציג את תאוות הבצע של היהודים ואת חמדנותם, אבל בהחלט יתכן שהם מתייחסים גם למציאות ספציפית במהלך מלחמת שלושים השנה. באופן כללי ניתן למצוא בחיבורים רבים מן התקופה התייחסויות שונות לחמדנותם של היהודים, וגם קריקטורות רבות, אך הביטוי Wein Jud לא מוכר לי מחיבורים נוצריים אודות היהודים.
בתוך הטקסט מופיעים פסוקים שונים מהמקרא שמדגימים את התכונות של היהודים. למשל משמאל לשועל שיושב על החבית יש פסוקים מתהילים 10: "ישב במארב חצרים במסתרים יהרג נקי עיניו לחלכה יצפנו׃ יארב במסתר כאריה בסכה יארב לחטוף עני יחטף עני במשכו ברשתו׃" כאשר ניתן לראות כיצד השועל מושך ברשת (ולא אריה שמופיע בפסוק העברי, אם כי יתכן שבתרגום לגרמנית נכתב שועל Fuchs ולא אריה)."
מה שעוד אפשר לראות בתחריטים האלה, הוא שד, שנוהג בעגלת החבית עליה רוכב היהודי. אותו שד (או אחד מחבריו) מופיע לא רק בתחריטים האלה בכמה מקומות, אלא גם על המדליון שנראה Korn Jud (יהודי של חיטה). המדליון הזה נטבע כשבעים שנה לאחר פרסום התחריט, מאותן סיבות ממש: רעב, מחלות ומחסור. על המדליון הזה מופיע דמותו של היהודי, כאשר שד שמלווה אותו חותך את שק הדגנים שלו, אוכל ממנו ושופך את יתרתו לארץ. על גב המדליון מופיעים ביטויים הגנה שונים.
מה שעוד אפשר לראות בתחריטים הן אמירות שונות ותיאורים שקשורים לאופן שבו מייצר היהודי את היין, מייחל לעצירת גשמים, משתמש במים וכד'. אחת האמירות המעניינות שם היא Luge ins fas, luge ins land, כלומר "מרמה בחבית – מרמה באדמה". רמז למשמעות האמירה הזו אפשר לראות בתשלום שמוסר ה'מלך' (היהודי) לאיכרים. האם זוהי הלוואה בשנה גרועה, שבעקבותיה ישתלט היהודי על אדמות האיכרים הנוצרים וישעבד אותם?
ואגב ענייני כסף: ציורי הגפנים היבשושיות לא מזכירים לכם את סימן ה- $ ? תמהני אולי זה המקור לסמל… לא, כנראה שלא.
מקורות: איביי, הספריה הבריטית, אוסף וייס