מאז 1670, משפחת נגרו מטפחת כרמים בגבעות הרוארו ומממשת את הפוטנציאל של גידול הגפנים של תת-אזור זה של פיימונטה, שיחסית הוא עדיין לא מוכר. באותה שנה נטעה המשפחה שניים מהכרמים היקרים ביותר באחוזה – פרדודין ופראקיוסו.
נגרו, המתגאה בכמה מאתרי הכרמים הנחשקים ביותר ברוארו, היא אגדה שאין עליה עוררין של האזור. למעשה, ג'ובאני נגרו הוא שיצר את הרוארו ארנייס היבש הראשון בשנת 1971. היינן הנוכחי, אנג'לו נגרו, מייצר יינות אך ורק מהענבים המקומיים של האזור, שבין שאר הזנים, מציעים מגוון מדהים של ארנייס ונביולו. הכרמים החוליים, עמוסי המאובנים של המשפחה בכפר Monteu Roero יחד עם עבודתם הקפדנית בכרם ובמרתף מולידה יינות מדויקים ומלאי נשמה. היינות מיוצרים בשיטות אורגניות מכ- 700 דונם כרמים.
אנג'לו נגרו פראקיוסו 2018 Angelo Negro Prachioso Roero DOCG
שם המקום Prachiosso מקורו בלטינית "Pratum chiusum" (אחו סגור), והוא מדגים היטב את החשיפה המיוחדת של אזור זה בתוך אמפיתיאטרון טבעי (ראו בהמשך 'רוארו')
הכרמים, הממוקמים בכפר סנט אנה, מתנשאים בצד הדרומי של העמק. הכרם, שנטוע גפנים משנת 1200, נרכש על ידי אנג'לו נגרו בשנות ה-60 מאציל מקומי, ונשתל מחדש ב-1971. הקרקעות כוללות חול גירני והכרם שוכן בגובה של 320 מטר מעל פני הים.
ענבי הנביולו נבצרים ידנית, לארגזים קטנים. התירוש עובר תסיסה של כ- 20 יום, ולאחריה עובר היין התבגרות בחביות ובבקבוק של 20 חודשים.
זהו יין מצוין, בעל מבנה עגול וטוב, מתובל ופרחוני. הוא בעל נגיעה מינרלית ומצד שני מרגישים מעט וניל, שמקורו בוודאי בחביות. החומציות טובה, הטאנינים פשוט הרמוניים מאוד והשילוב הכללי מהנה ביותר. זהו יין לעשר שנים לפחות, ומחירו לצרכן כ- 130 ש"ח. קנייה מצוינת.
על אודות אזור רוארו
גם מי שמכירים מעט את פיימונטה, לא בהכרח מכירים את אזור Roero. זהו אזור יין ששוכן בפינה הצפון-מזרחית של מחוז קונאו בפיימונטה, בצפון מערב איטליה. אזור הררי זה ידוע ביינות שלו ובייצור פירות שונים, כגון אפרסקים וזן ייחודי של אגסים שגדל באזור הזה.
השם רוארו בא ממשפחת בנקאים וסוחרים שהייתה דומיננטית בחיים הפוליטיים של אסטי וסביבותיה, ושלטו באזור זה במשך מאות שנים במהלך ימי הביניים .
אזור הייצור המיועד ליינות Roero DOCG וכן – Roero Arneis שוכן מצפון לאלבה. נהר טנארו מסמן את גבולו הדרומי, ומפריד אותו מהלנגה. בצפון-מזרח הגבול הבלתי רשמי שלו עם מונפראטו עובר בערך בקו הגבול בין המחוזות קונאו ואסטי ומצפון-מערב הוא מוגבל על ידי מחוז טורינו.
יינות Roero כוללים רוארו אדום, כמו גם את ה- Roero Arneis הלבן, ואת Roero Arneis Spumante הלבן המבעבע. השם "רוארו" כשלעצמו מחייב יינות אדומים העשויים ממינימום 95% ענבי נביולו בתוספת של 2%-5% מזנים אדומים לא ארומטיים. היין צריך להיות מיושן במרתפים במשך עשרים חודשים, שישה מהם בחביות עץ, בעוד ש- Roero riserva חייב להיות מיושן לפחות 32 חודשים בסך הכול, עם אותו מינימום של שישה חודשים שהייה בעץ.
רוארו ארנייס וכן Roero Arneis Spumante עשויים מ-95% ענבי ארנייס והשאר מזנים לבנים לא ארומטיים של אזור פיימונטה. יינות נוספים שמיוצרים באזור כוללים ברברה ד'אלבה, בירבט, בונארדה, פבוריטה, מוסקטו ד'אסטי ונביולו ד'אלבה.
הנוף של הרוארו והקרקעות הבסיסיות נוצרו בעיקר על ידי שני אירועים גיאולוגיים. הראשון התרחש לפני כ-500,000 שנים, כאשר האדמות הידועות כיום כ-Roero עלו מהים ויצרו נוף של חול, אבן גיר, חמר וחוואר. לפני כ-100,000 שנים, רעידת אדמה גררה שינוי ניכר בזרימת הכיוון של נהר הטנארו, והקרקעות עמוסות המאובנים של Roero התייבשו ועליהן שקעו חמר סחף וחוואר.
עם הזמן, הלחץ של אירועים גיאולוגיים אלה הולידו גבעות תלולות וגליות שנבדלות מהרכסים של הלנגה מדרום וממזרח. כיום הרוארו מאופיין בגבעות היוצרות מאות אמפיתיאטרונים טבעיים עם חשיפה וניקוז מיטביים (ראו בצילום של כרם פראקיוזו).
הכרמים של נגרו כולם נטועים במיקומים מעולים בלב האזור, בהם קרקעות חוליות בעיקר עשירות במלחים מינרלים ועמוסות במאובנים ימיים.
סרה לופיני 2021 Angelo Negro Serra Lupini Arneis DOCG
תסיסה ב- 15- 17 מעלות, עשוי ללא תסיסה מלולקטית, ועובר התבגרות של כמה חודשים במכלי נירוסטה, על המשקעים, עם בטונאז' עדין. מאוד אהבתי את העושר שיש בו, שלא לדבר על המבנה ועל הפרי הארוך מאוד שהוא מראה. כיף גדול כיין צעיר פרחוני ומינרלי, אבל נראה לי שהוא יכול להתבגר יפה גם שלוש – ארבע שנים, בקלות. להגיש כמו שרדונה (12-10 מעלות).
מאוד מתאים לפירות ים ו- crustacea שונים ומשונים, לדגים לבנים ואפילו לבשר לבן על הגריל. כ- 85 ש"ח; קנייה טובה מאוד.
על אודות ענבי ארנייס
הרוארו מוכר כמקום הולדתו של ארנייס; ענב לבן. אחד המסמכים המוקדמים ביותר המעידים על כך נכתב בקנאלה, העיירה הגדולה ביותר ברוארו, בשנת 1478. הענב כונה רניסיום בתקופות אלו ובהדרגה נקרא ארנייס במאה התשע עשרה; מילה שככל הנראה קשורה לניב המקומי שמשמעותו "פרחח", מעין 'מחווה' לקשיים הקשורים לגידול הענבים.
הארנייס היה נטוע באופן מסורתי בצמוד לנביולו, ולעתים קרובות נקרא נביולו ביאנקו. כמו זנים מקומיים רבים, במיוחד בחלק הזה של איטליה, הוא כמעט נעלם, ובשנות ה- 70 של המאה הקודמת נותרו ממנו פחות מ- 200 דונם. רק העבודה של מגדלים מקומיים בודדים – בתוכם אנג'לו נגרו ובני משפחתו – הצילה את הזן מהכחדה. כיום נטועים ממנו כבר אלפי דונמים.
מלבד יינות אלה, יש לישראל יבוא של יינות ארנייס ורוארו נוספים.