רשמי ביקור וטעימה של מגוון יינות היקב מבצירים אחרונים (2009-2015)
הרבה זמן שלא ביקרתי ביקב אמפורה. מדי פעם אני כותב על יינות שהיקב מוציא או על יינות שהוא מציג כשמישל רולאן מגיע ארצה, אבל סקירה של היינות של היקב, כתף אל כתף, לא ביצעתי כבר הרבה זמן. סקירה כזו – ורק סקירה כזו – נותנת תמונה מלאה וטובה של היינות ושל מה שהיקב עושה, ויוצרת את התדמית שממצבת את היקב בתודעה.
אמפורה הוא לא יקב גדול. הוא מזוהה אצלי לפחות בראש ובראשונה עם יינות אדומים, אבל מסתבר שלא ממש כך:
באמפורה מייצרים 65,000 – 70,000 בקבוקים בשנה, מהם כ- 10,000 בקבוקים של בלאן דה נואר; היין הלא ורוד-לא לבן של היקב. מעבר לזה, עוד כחמישית מהתוצרת הם יינות לבנים. מכאן יוצא שמדובר ביקב שכשליש מהתוצרת שלו היא לא אדומה; לא ממש "יקב אדום".
היינות מצוינים. כאן נכנסת לתפקיד הטעימה השיטתית שערכתי. בנוסף לתדמית של היקב כיקב אדום, יש לו תדמית של יקב שמיישן את היינות שלו תקופה ארוכה מאוד – מדי – בחביות. השילוב של רולאן – איש שידוע בכך שיד העץ שלו מאוד נדיבה – עם יישון של שנתיים ולעיתים שלוש מייצרים תדמית מסוימת, שאינה נכונה. ד"ר ארקדי פפיקיאן – היינן זה פקטו של היקב ואחד השותפים – אמנם מניח ליין להתבגר ארוכות במרתפים שלו, אבל עושה זאת בחביות גדולות בנות 300 – 500 ליטר בחלקן הגדול, במרתף שהטמפרטורה בו היא 12- 13 מעלות. התוצאה היא יינות דווקא כן מאוזנים, עם פוטנציאל התיישנות מצוין ומה שהתחלתי לכנות "נוחות שתיה" טובה מאוד. יינות ששומרים על רעננות, אבל אין בהם משהו מעיק או קשה, ריבתי או בשל מדי או סתם כזה שהופך את הפה עייף.
אמפורה ריטון סוביניון בלאן 2015
חלק קטן תסס בעץ – חבית 500 ליטר של פרנסואה פרר, בודדה מתוך 4000 ליטר של יין בסך הכל. אף מצוין, ליימי-לימוני מאוד קלאסי ורענן. הפה בעל חמיצות מצוינת. ארומות גראסיות שיוצאות ככל שהיין עומד יותר בכוס. מתחת לאלה ישנה מתיקות פרי טובה – משהו מאוד מאוד subtle שעושה עבודה מצוינת. יבש מאוד ומהנה ביותר. סיומת יבשה, טובה מאוד וארוכה למדי, עם טאץ' של טאניות. (טרום ביקבוק – נטטיבי 92)
אמפורה ריטון שרדונה 2015
די הרבה עץ באף הראשון, וניל ויסמין, על פרי טרופי טעים. הפה מתקתק-פרי, יבש ובעל חמיצות גבוהה וטובה מאוד. הסיומת ארוכה, מפולפלת ועם זאת פירותית ויבשה. היין הזה הוא הוכחה לכך שאפשר לעשות שרדונה טוב בלא מעט עץ – לאו דווקא חדש – תוך שמירה על חמיצות טובה ופירותיות. (טרום ביקבוק – טנטטיבי 90) להגיש קר.
אמפורה סוביניון בלאן 2014
מצוין. רענן וטוב. עשבוניות מאוד טובה, ללא המתיקות של 2015. יין מדויק, שאפשר לשתות עכשיו או להחזיק שנה כדי לקבל קצת משהו מעבר. (89)
אמפורה ריטון שרדונה 2014
האף טוב: מעט סגור, אבל טוב. עץ טוב מאוד, יושב יפה באף ובפה. הפה עצמו טוב מאוד, מתקתק במתקפה, מתובל ובעל חמיצות טובה. זהו שרדונה יבש, בעל סיומת מעניינת ואלגנטית. (92)
אמפורה בלאן דה נואר 2014
הצבע ורוד קל. האף מעט מתקתק, פטל נעים. הפה עצמו מתקתק וסימפטי עם סיומת מתקתקה. יין קל, שמתאים בקלות לאוכל מקומי – אסיאתי. (87)
אמפורה קברנה פרנק 2012
הפרי מגיע מחלקות בעלות יבול מאוד נמוך – 800 – 1200 גרם לגפן בצפיפות נטיעה גבוהה. הבציר הראשון של הכרם (בשעל) היה ב- 2010, כך שהייתה דרושה עבודה ומחשבה כדי לעזור לפרי הצעיר לתת יינות עשירים יחסית. עומס הפרי הנמוך מביא לפרי עוצמתי יחסי, גם לגפן צעירה כמו זו. בנוסף מתבצע בלידינג של 15-20% מהתירוש, השריה קרה לפני התסיסה ואחר כך תסיסה בטמפרטורות שלא עוברות 25 מעלות, כשכל התהליך לוקח עד 40 יום. תסיסה מלולקטית בחביות וההתבגרות היא כשנתיים בחביות 300-500 ליטר. ד"ר פפיקיאן צופה ליינות האלה התיישנות ארוכה וטובה.
טעימה: צבע אדום אטום, עם סינון גס בלבד. האף מאוד ארומתי – ירקרק-מעושן. הפה חלק מאוד, אלגנטי. טאנינים בינוניים. חמיצות טובה – לא תוקפנית. סיומת מתובלת, עם יותר חמיצות ממה שמורגש ביין עצמו. (90)
אמפורה קברנה פרנק 2011
ירוק "כהה" ועמוק יותר. האף יותר כבד-בשל ומוביל לפה טוב – באותה רוח. יין טוב, אלגנטי. קברנה פרנק יחסית "עבה" ליינות מהזן הזה שיש בשוק. (89)
אמפורה מקורה מרלו ברברה 2009
יינות מקורה עוברים התיישנות ארוכה מאוד בעץ – כשלוש שנים – במרתף יחסית קר. הבלנד הזה מכיל 20% ברברה, שהיקב "למד" לגדל פחות אגרסיבי, וכך יכול להעלות את היחס שלו בתוך הבלנד.
האף מתקתק-פירותי-אדמדם. זהו יין עם חמיצות מצוינת ותיבוליות מעולה. הסיומת ארוכה, טאנית-רעננה ויבשה יחסית. יין מצוין לאוכל, שלא מעמיס על ארוחה טובה. סוג של "יין איטלקי" באמפורה, שמוציא מעט מתיקות, עם הזמן בכוס. (90)
אמפורה מקורה 2008
רך, פירותי ומאוזן מאוד. הרבה פרי סגול – פירות יער, שזיפים – ובשלות מצוינת של שנה טובה. יין לארוחת ערב טובה, שעדיין יש לו דרך. (90).
אמפורה מקורה 2009
בלנד של קברנה סובניון מרלו וסירה – רעיון של לעשות בלנד על הצד האוסטרלי. למרות שהעץ ברובו חדש – אבל חביות גדולות בטמפרטורה נמוכה – הוא לא מורגש. מה שכן, באף מתחילים להרגיש לטובה את סימני הגיל והוא מעט ירקרק. בפה המתקפה מצוינת, עם שמץ מינרליות. הוא מפולפל – מצוין – ובעל משקל טוב מאוד וגוף פירותי וטוב. הסיומת טאנית, פירותית-צעירה (פטל), עם חמיצות טובה מאוד. (92)
אמפורה מקורה קברנה סוביניון 2009
האף מעט ירקרק – נעים, לא מעיק. מתחת לזה – פלפל שחור, הרבה קאסיס ופירות כהים-מתוקים. הפה מרשים! מפולפל, עם חמיצות מאוד מאוד טובה, ומאוד שתי. ליין סיומת מצוינת, עם טאנינים טובים מאוד והוא נפתח מאוד יפה בכוס. סיומת מינרלית טובה, יבשה ליין ה”צעיר” משלושת המקוּרוֹת. (93)
אמפורה ולור 2010
מאוד "עבה" אך מאוד שתי. מאוד מישל רולאנד. הרבה מאוד פרי שחור, מתובל. מינרליות מצוינת ושפע תבלינים. היין מאוד טאני ומאוד צעיר. סיומת מאוד ארוכה ומתובלת. 90% קברנה סביניון ו- 10% קברנה פרנק. (93)
אמפורה ולור 2011
בלנד של 90% קברנה ו- 10% מרלו. כרגע בבקבוקים – בערך שנה לפני הוצאה לשוק. היין עגול, מאוד רך וסופר אלגנטי. יין "שקט" יחסית לפצצה המוחצנת של 2010 ומאוד נח לשתיה. יין עשיר ואינטיליגנטי בעשייה שלו, שניכר שהיא מאוד מאוזנת. (טנטטיבי – 94).