קברנה פרנק, האבא של הקברנה סוביניון, הוא לא זן שמייצר יינות שמקובל ליישן. האם היין הזה – במיוחד כישראלי, ומשנה חמה – צלח את משבר חמש השנים?
העשייה ה'וותיקה' יותר של יקב אמפורה, זו שאחרי שצברג ולפני הצוות הנוכחי, עשתה שימוש לא מבוטל בעץ חדש; בעיקר בחביות 300 ליטר. ד"ר ארקדי פפיקיאן, שהיה יינן היקב במשך מספר לא מבוטל של שנים, השתמש לעיתים בשני מחזורי יישון בעץ חדש, כדי לקבל יינות עוצמתיים יותר ומאוד דומיננטיים.
הזן מאופיין לעיתים קרובות בארומות bell pepper ירקרקות, למרות שבעיני – ואתייחס יותר למופע הישראלי של הזן – הגדולה שלו היא בצדדים האדומים שלו (פטל ופירות יער אחרים) והאלגנטיות שהוא יכול לספק: כניסה ומתקפה יחסית עדינות, חומציות טובה ועדינות שלא מאפיינת יינות קברנה סוביניון, למשל. בעיני הוא טוב יותר לגידול בארץ מאשר מרלו, שלעיתים קרובות לא נותן משהו שונה מהרבה דברים אחרים, והופך בשל ולא נעים בהרבה מקרים. לצערי יש הרבה ייננים ישראלים שמחפשים להגביר את הצד הירוק בזן, כאילו שזה מה שמאפיין את היין, וחבל. מה שמתקבל בהרבה מקרים הם יינות דלים ורזים, לא מאוזנים ולא מוצלחים.
אמפורה קברנה פרנק 2010
היין הזה יצא לשוק אי שם בשנת 2014; ארבע שנים אחרי הבציר. הוא זני, אבל מכיל כ- 15% של קברנה סוביניון. פפיקיאן הניח לו להתיישן לא פחות מאשר שנתיים, בחביות 300 ו- 500 ליטר צרפתיות ואמריקאיות; עובדה זו השתקפה מאוד ביין, אחרי הפתיחה שלו הפעם (מרץ 2022): כמות המשקעים ביין הייתה אדירה וללא סינון, יין עם משקעים "ממש" תפס כמעט 25% מהבקבוק.
בשעתו היה מדובר ביין שהיום מכנים "מפוצץ בעץ", בעל בשלות יחסית גבוהה (15% אלכוהול, לפני 8-10 שנים נחשב היה הרבה). מה שנשאר ממנו הוא יין רך, נעים מאוד ושתי. בטעימה, הארומות הירוקות השתלבו היטב עם טעמים אדומים, רעננים, ולא הפריעו, אלא העניקו ליין מימד ארומתי נוסף. הבשלות ומתיקות העץ נראות מאוזנות עכשיו יפה.
האם היין ימשיך ויתפתח, או יתיישן?
אני לא חושב. היין יכול לשכב עוד כמה שנים, אבל אני לא רואה תרומה להתיישנות נוספת. אם עד עכשיו, ממש על גבול המקסימום המקובל לזן (כ- 15 שנים במקומות "טובים") לא נוספו לו ארומות שמאפיינות יותר יינות מתיישנים, זה כבר לא יקרה. הצבע שלו היה טוב מאוד ואני לא חושב שהמשקעים הגיעו ברובם מהתפרקות היין, כך שיישון נוסף יתרום בעיקר ליצר האספנות, מאשר לטעמים.
בהמשך השבוע אני מקווה לפתוח בקבוק נוסף של קברנה פרנק ישראלי מתיישן – 2008 – ונראה, הכלו המים.