מדינות באיחוד האירופי וגם מדינות סקנדינביה, החלו לאכוף תקנות ישנות של האיחוד שמורות לצמצם ככל האפשר את משקל האריזות – וזה כולל גם בקבוקי זכוכית ליין
כמה שוקל בקבוק היין שלכם כאשר הוא ריק?
400 גרם? 550 גרם? קילו מאה שבעים וחמישה גרם, כמו הבקבוק הזה, למשל?
בישראל יש עדיין מעטים שהנושא הזה אכפת להם בכלל, וכאן עדיין רואים במשקל הבקבוק ייתרון וסמל לאיכות, אבל הגיע הזמן להתחיל לשכוח מהעניין הזה. בקרוב, כל יקב שירצה לייצא את היינות שלו לאיחוד האירופי ולמדינות שונות נוספות, יצטרך לקחת בחשבון שהבקבוקים יצטרכו להיות קלים ככל האפשר.
התקנה הזו של האיחוד קובעת שאריזות צריכות להיות קלות וקטנות דיין כדי לשמור על רמות סבירות של בטיחות והיגיינה עבור המוצר הארוז ועבור הצרכן. במילים אחרות, אם בקבוק יין יכול לשקול 400 גרם ועדיין להיות בטוח לשימוש וניתן לשימוש על ידי הצרכן, אין מה שהוא ישקול 1,175 גרם. אם אריזת הפלסטיק שלכם או שקית הלמינט יכולה להכיל את הפיצוחים או 80 גרם הצ'יפסים שלכם בחצי מהנפח והמידה הקיימת היום, בלי כל מיני שטיקים, היא תצטרך להיות קטנה בחצי.
בנוסף, אריזות חייבות להיות מיוצרות כך שהן תאפשרנה שימוש חוזר ושחזור. יש לצמצם את השימוש בחומרים מסוכנים לייצור שלהן, ושברגע שהן נזרקות, שהן לא ימלאו את מאגרי האשפה לחינם. יש מדינות שמחמירות יותר – כמו הולנד, שבה יש דרישות נוספות על אלה של האיחוד – אבל לא יהיו כאלה שלא יקבלו את הדרישות האלה.
אם יינות כמו גריינג' או יינות יוקרה רבים אחרים אפשר לארוז בבקבוק שמשקלו 550 גרם, אין סיבה ששום יקב ישראלי לא ישתמש בבקבוקים במשקל כזה ובבקבוקים במשקלים נמוכים יותר. הגיע הזמן גם לחשוב ברצינות על ייצור מקומי של זכוכית ולא על יבוא יקר (ומיותר) מטורקיה או סין ליינות פשוטים, וכמובן שגם על אריזות חלופיות.
בהצלחה.