היום קיבלתי 'מכתב ' מעניין דרך משרד יחסי הציבור של יקבי סגל. אבי פלדשטיין כותב כמה דברים על היינות שלו. הרשיתי לעצמי להוסיף כמה מילים וגם לשנות משהו בסדר הדברים, אבל מלבד זה, אני מביא אותם כלשונם
ה"לא מסונן" הוא אולי היין המיתולוגי של פלדשטיין, אבל מאוד יכול להיות שהיין הבא הוא בעצםן בבת עינו של פלדשטיין. אבי מדבר בעיקר על 'רכסים דובב ארגמן 2008', שאותו הוציא לאחרונה לשוק. טעמתי אותו ממש לפני כמה שבועות עם חבורה די מכובדת של טועמי יין ממדינות שונות מרחבי העולם, והמחמאות זרמו.
ה'ארגמן' הצנוע – יין אדום שפלדשטיין 'מעביר' אותו על זגים של מרלו – נאלץ להתמודד עם כמה יינות גדולים למדי, ובינהם Nicolás Catena Zapata – קברנה סוביניון מלבק של אחד מהגדולים שביקבי ארגנטינה, קברנה סוביניון לא רע בכלל של שאטו קסארה (ממש מאזורנו ומאותה שנת בציר), פינוטאז' מתיישן של אחד מטובי היקבים של דרום אפריקה ועוד. היין קיבל וזכה ללא מעט מחמאות, שהגדולה שבהן היתה שהטועמים חזרו אליו, שוב ושוב.
סגל רכסים דובב ארגמן 2008
זהו יין אדום כהה, בעל ארומות מעניינות, פרחוניות, אך על הצד הכבד יותר של אלה: מעט ורדים כהים, למשל. מתחת לאלה מציצים טעמי פרי רעננים, שמלווים את היין לתחושות הפה. שם, הרכות מפתה, והטאניות חלקה וטובה. הרכסים ארגמן 2008 הוא יין בעל גוף בינוני – נעים מאוד ולא מכביד, וחמיצות מאוזנת. עבודת העץ מצוינת – שקטה ומוסיפה כאילו ל'שלד' של היין, שממילא הוא מצוין. (114 ש"ח)
פלדשטיין עצמו כותב עליו כך:
"זהו יין בצבע אדום-שחור אטום, דחוס וחיוני. יין שחזיתו רק פרי. באף מתרוננת נסיקה מיידית, נוקבת ורחבה, של ניחוחות פרי רעננים, נקטר פטל אדום מרוכז ואוכמניות בשלות, ושל פירות ליקריים, קסיס וקירש, המתובלים ברמזי דיו ופלפל שחור. ניחוחות האלון המשולבים ביותר וכמעט חבויים, מהווים הבטחה סמויה ליכולת ההתיישנות של יין נשלט פרי זה. בפה מתגלה גוף בעל טקסטורה דחוסה אך מאוד קטיפתית, סמיכה ורחבה, עשיר מיבנה וטנינים מפותחים ומתוקים. לאף המפתה מצטרפים טעמי פטל, ריבת פרי יער שחור וסגול טרייה ורעננה, קפה ו-וואפל. החיך המרכזי לעיס, מתפוצץ, וחזק יותר מהמתקפה הראשונית. מגוף זה מבצבצת חומציות רעננה, הנמשכת אל תוך טעם נותר נקי ופירותי, שרושמו המתוק מאזן אותה. חמיצותו הטבעית של העינב, גם באקלים הישראלי, מאפשרת לטעמים הבשלים להישמר רעננים. נימה ירקרקה ופיקנטית של פלפל חלאפינו, המתווספת על מתיקות הרושם של הפרי הבשל והתבלינים, מוסיפה ליין תיבול כשל צ'אטני של פטל אדום, חמוציות, אמרטו וקורט מיץ עגבניות. גוונים צפופים אלה מציירים תמונה רבת עתיד בשחור על שחור."
ועכשיו – ל'מכתב' היינן.
"לקראת ראש השנה, אני מבקש לאסוף יחד מספר יינות שיצאו בשנה החולפת בסגל. שנה זו הייתה טובה אלינו, ולמזלנו הטוב הביאה היכרות והכרה רבים ליינותינו.
זר יינות קטן זה כולל זנים שונים, מוקדי עשייה שונים, ומבקש להציג יקב שיש לו עמדה וסדר יום.
רכסים, כרם דובב, ארגמן 08, הוא יין אליו אני מבקש להסב את תשומת הלב במיוחד. יין זה מייצג את הפעילות החלוצית בגליל החל מאמצע שנות התשעים ואת הרצון להתחדשות מתוך חתירה מובהקת אל המקומיות. מקומיות כערך המובנה לטעמי בעצם המושג "יין". נדמה לי, שבשנת הבציר 2008, החלו הכרם והיין להגיע אל ליבת אפשרויותיהם, עוצמתיות ועצמאיות. היין עושה זאת תוך הפניית הגב אל עץ ודגש על פרי.
מימוש האפשרויות של זן ישראלי לחלוטין זה, מביא אותו לרמת יינות הפרימיום. יתר על כן, הוא נותן לו את היכולת להסתכל ללא מורא בלבן של העיניים של הזנים האציליים של אירופה. אלה של הרון, ואפילו אלה של בורדו. מכיוון שכך אני רואה בו את אחד ממפעלות סגל העיקריים אי פעם.
מרום גליל, סינגל, מרלו 2008, מייצג את העמדה שניתן וצריך לעשות יינות בעלי תוכן ברמות מחיר נגישות, מאמץ מתמיד של סגל והיינן. רכסים, כרם דישון, קברנה סוביניון 2007, שקיבל כבר את הכינוי "בייבי לא מסונן", מייצג את החתירה המתמדת לגילוי טרואר חדש וביטויו ביין, כמו גם את מיצוי האפשרויות של זן מלכותי בתוך טרואר זה.
כל היינות מבקשים לשאת את חותמו הסגנוני של הבית בו נוצרו: השריות זגים ארוכות, ריסון הפירותיות, ריסון העץ. ערכי עולם ישן בטכנולוגיה של עולם חדש.
אני מקווה שאוסף זה מייצג את תמונת יקב סגל ומאחל לכם שנה טובה מתוקה ופורייה."
אבי פלדשטיין
יינן סגל